סטריאוטיפים מגדריים מלווים את חיינו מרגע הגעתנו לעולם, וכולנו מושפעים/ות מהסטריאוטיפים המגדריים גם באופן לא מודע. אחד המקומות המרכזיים בו להשפעת הסטריאוטיפ ישנן השלכות והשפעה משמעותית הוא במסגרות חינוכיות וביניהן: בית הספר והכיתה. לחינוך במסגרות פורמאליות ובלתי פורמליות תפקיד משמעותי בעיצוב התפיסות המגדריות של הדור הצעיר. מודעות להשפעת הסטריאוטיפים המגדריים תביא לחינוך יותר מאפשר ומשחרר. על מנת לקדם כל תלמיד ותלמידה למימוש עצמי אונתטי עלינו לשים לב ולראות את השפעת הסטריאוטיפ המגדרי בכיתה, בבית הספר ובמסגרות חינוכיות נוספות, לשקף זאת לתלמידים/ות ולקדם שינוי מעשי בחיי היום יום.
בואו נדבר רגע על שירי ילדים, על השירים הקלאסיים שגדלנו עליהם כולנו ואהבנו כל כך. שירי ילדים וספרים הם הטקסטים הראשונים שילדים נחשפים אליהם, ולרוב הם גם מבקשים לשמוע אותם שוב ושוב פעם אחר פעם בלופים אינסופיים. גם בבגרותינו, ועוד לפני שאנו נעשים הורים בעצמנו, לרוב אנחנו עדיין זוכרים ומזמזמים
במהלך סדנה מורה מספרת שבכל מבחן, היא מבקשת מהתלמידים והתלמידות להעריך במספר עד כמה הם מוכנים למבחן, וכשבנות מקבלות יותר מההערכה שלהן, היא מקיפה את המספר בעיגול וכותבת: “תפרגני לעצמך יותר”. המורה הזאת עושה דבר מדהים, ואף אחד בביה”ס לא ידע עליו, עד שהיא סיפרה על זה בסדנת המורים.
במהלך סדנה אני מסבירה לתלמידות על ייחוסי הצלחה וכישלון, ותלמידה משתפת שאתמול, כשאמא שלה אמרה לה “כל הכבוד” על ציון טוב במבחן, היא ענתה לה: “בטח היה לי מזל”. ועכשיו היא מבינה שזה לא שהיה לה מזל: היא פשוט ידעה טוב את החומר.
סיפור של מורה למתמטיקה: תלמידה העתיקה תרגיל גיאומטרי בדיוק מושלם, וזה לקח לה כל כך הרבה זמן שהיא לא הספיקה לפתור אותו. לעומתה יש בנים שלא העתיקו כמעט בכלל.
בעירוני ז בתל אביב היתה לי חוויה טובה של קבוצה שלא לגמרי הסכימה עם המסרים, משום שכן ראתה לנכון שיש תפקידים מסורתיים שכדאי שישמרו בין נשים לגברים, ויחד עם זאת, בשלב מסוים, הבנות הרגישו שיש תפקידים שדווקא לא כדאי לשמר, ולפתע ערערו את עצמן.
אני הכי אוהבת את הרגעים שבהן נערות מהקבוצה עונות ומסבירות לנערות אחרות (המביעות התנגדות) נקודות מהסדנה דרך דוגמאות אישיות או מקרים מהיומיום הכיתתי. אני מרגישה שאז הן הפנימו את המסרים הכי טוב.
תגובה לשאלה: מה לדעתך היה קורה אם היית עוברת סדנה של מכנה משותף כשהיית נערה? “כנראה הייתי מרגישה פחות חריגה עם הפרפקציוניזם שלי. הייתי גם אוזרת אומץ להצביע ולשאול שאלות בלימודים.”
כשהייתי מתרגלת באוניברסיטה, הסטודנטים השתתפו כל הזמן. הסטודנטיות לא. ספציפית היתה אחת שישבה ממש קרוב אליי ושמעתי אותה אומרת תמיד בשקט את התשובות הנכונות לזה שישב לידה. באחד השיעורים שאלתי שלאה ואמרתי שאני רוצה תשובה רק מהסטודנטיות. אחת מהן ענתה תשובה נכונה. המשכתי בשיעור. אחרי כמה שאלות אמרתי שאני שוב
העברתי סדנה ראשונה לנערות, מבחינת התכנים – רוב הבנות הביעו התנגדות עזה לרעיונות שהעליתי, לא הסכימו שיש פער בין נשים וגברים בחברה ואם יש זה רק בגלל שנשים רוצות את זה (הן רוצות להיות עם הילד בחופשת לידה, ולא לעבוד בעבודות פיזיות וכו’). חשוב לציין שרובן ככולן של הבנות הן
חברה שלי גננת והיא שינתה את פינת ה”אחות ורופא” ל”פינת הרפואה”.
באיזשהו שלב יצאה לי המילה “פמיניסטים” מהפה, ומישהי שאלה בתמיהה גדולה אם יש באמת כזה דבר. הסברתי שיש סדנת בנים במקביל שעוסקת במחירי הסטריאוטיפים עבור גברים, ומישהי אחרת אמרה “אבל הם יכולים הכל! רוצים לעבוד, רוצים לנהוג, רוצים ל[עוד אלמנטים של גבריות]” אז השבתי לה “רוצים לבכות?” ופתאום נשמע אסימון
היי, בשעה טובה התחילו את הסדנאות בשני המרכזים שלנו, והמדריכים החדשות שלנו ראו בפעם הראשונה איך זה נראה באמת, אז בואו נדבר על החוויה הזו, שהיא לפעמים חוויה קשה, ולא נשמור אותה לעצמנו. בנות נוער הם קשים. אני יודע את זה מלהיות מדריך במכנה משותף, ולאחרונה מעבודה כמורה. הסדנאות עצמן
“תעודות מחצית הן תמיד זמן טוב להרהר על סוגיות מגדריות בחינוך. דוגמה מהימים האחרונים: בשכבה שלי יש כ-2/3 תלמידות ו-1/3 תלמידים. מתוכן, 14 מצטיינות ומצטיין אחד” כך אומר מורה ומתנדב בעמותה. “אני לא יודע אם זו תופעה או מקריות סטטיסטית. אני כן יודע שזה מתיישב עם נתוני הפרסום העדכני של
סדרה דוקומנטרית בת שני פרקים של ה-BBC, עוקבת אחרי כיתה של בני ובנות שבע בבריטניה במשך כמה שבועות. יוצרי הסדרה מראים שבעזרת שינויים קטנים, ניתן לשנות את התפיסה של הילדות והילדים לגבי האופן בו המגדר משפיע על חייהם. למי שמתכנן/ת לצפות בסדרה – וזה ממש מומלץ, במיוחד להורים – כדאי
לכבוד יום השפה העברית שחל בשבוע שעבר, נשמח להבהיר מדוע הפנייה לנשים בלשון נקבה כה חשובה? אמ;לק – לא רק כדי שנשים יוכלו להרגיש שפונים אליהן אלא אפילו כדי לשפר את הציונים שלהן. נתחיל מ#סיפור אישי של ג’ניה, אחת המתנדבות שלנו – “בשיעור יוגה בו השתתפתי לאחרונה, בחר המורה ליוגה
מדוע למרות שכיום בישראל יש לנשים האפשרות להתקדם בשוק העבודה, עדיין ייצוגן בעמדות מפתח נמוך ביותר? אילו מסרים אנחנו מעבירים/ות לבנות ובנים כבר מהגיל הרך, ולאחר מכן בבגרות? איך אנחנו כחברה נתייחס אליהן כשהן מפנימות את המסרים הללו? ולבסוף, איך אפשר וצריך לקדם את השינוי בתחום המגדרי? (הערת המרצה: המחקר
פֶּרַח נָתַתִּי לְנוּרִית, קָטֹן וְיָפֶה וְכָחֹל.תַּפּוּחַ נָתַתִּי לְנוּרִית,נָתַתִּי הַכֹּל. נוּרִית אָכְלָה הַתַּפּוּחַ, הַפֶּרַח זָרְקָה בֶּחָצֵרוְהָלְכָה לָהּ לְשַׂחֵק עִם יֶלֶד אַחֵר. אֵינֶנִּי בּוֹכֶה אַף פַּעַם; אֵינֶנִּי תִּינוֹק בַּכְיָן,אַךְ לָמָּה, אִמָּא, לָמָּהזוֹלְגוֹת הַדְּמָעוֹת בְּעַצְמָן? עם השיר הפשוט הזה פותח חן נרדי – איש צבא לשעבר, מטפל זוגי, מרצה ומנחה סדנאות בנושא גבריות
“לכאורה, היום, 2014, המצב טוב. פמיניזם התקבע כנורמטיבי, לנשים יש זכויות שסבתא רבתא שלהן לא חלמה עליהן. נשים נמצאות בכל מקום, אבל הפער המגדרי נשמר. תקרת הזכוכית איתנה כתמיד. … תחומי עבודה שנכבשים על ידי נשים הופכים ל”גטו וורוד” ומתוגמלים בהתאם”. בהרצאה זו, ד”ר חנה אבנת תמיר מציגה רקע ונתונים
בסקר שערך האו”ם בשנת 2013 לגבי פשיעה בעולם, נמצא שהמדדים זהים בין המדינות: 95% ממקרי הרצח בעולם מבוצעים על ידי גברים ו־98% אחוז מעברות המין מבוצעות על ידי גברים. על פי חוקרים ברחבי העולם, הנתונים האלה מעידים על משבר בקרב הגברים. ירון שוורץ, מרצה למגדר וחינוך, מציג נתונים נוספים לגבי
מה עובר על סטודנטית אישה יחידה בין סטודנטים גברים בשיעור העוסק במדעי המוח, וכיצד זה קשור לסטראוטיפים מגדריים? גלית אגמון, מהצוות המייסד של עמותת מכנה משותף, מספרת על התהליך האישי שעברה בדרך להבנה שיש צורך בהעלאת המודעות לסטריאוטיפים מגדריים בקרב בני ובנות נוער. היא מדברת על ההשלכות של סטריאוטיפים מגדריים
האם הפמיניסטיות הצליחו? האם יש תכנית חינוכית אחת שיכולה לשנות את הכול? איזו השפעה יש למערכת החינוך על תפיסות מגדריות? אילו שינויים התרחשו לאורך השנים בנושא קידום השוויון המגדרי בעולם? ד”ר יהודית אברהמי עינת, מחלוצות העוסקות בנושא המגדר בארץ ומחברת הספר “היא והוא בכיתה”, סוקרת בהרצאתה את השיח והעשייה בנושא
אור סרי היא רכזת מדיניות מגדרית בעיריית תל־אביב–יפו, ובמסגרת תפקידה עוסקת בהטמעת חשיבה מגדרית במדיניות העירייה כמו גם בתחומים השונים עליהם אמונה העירייה. בתחילת הרצאתה מספרת סרי כיצד הגיעה לתפקידה זה, ובהמשך היא סוקרת את תכנית “עיר שווה בחינוך”, שנועדה להעלאת מודעות לסטריאוטיפים מגדריים ולמניעה של הטיות מגדריות. היא מפרטת
הרצאתה של רונית פרט עוסקת בתכנית נע”ה – נערות, עשייה הנהגה. פרט, יו”ר האגף לקידום מעמד האישה בסניף ויצ”ו ירושלים וממייסדות התכנית, מספרת על התכנית, על פרופיל הנערות שנבחרות להשתתף בה, על שלושת עמודי התווך שלה ועל תכניה, כמו גם על הדגשים שנבחרו לעמוד בבסיסה של התכנית, מה הייחודיות שלה,
לישי צארום לא הייתה התבגרות קלה. בהרצאתו הוא מדבר בפתיחות רבה על חייו כילד וכנער, על המסלול אליו נותבו חייו וגם על הדרך שבה סלל לעצמו דרך חיים חדשה וכיצד בנה את דרכו המקצועית ופיתח את עשייתו החברתית. צארום מנהל ארגון שהקים בשם “מתבגרים בצמיחה”, אשר במסגרתו הוא מעביר סדנאות
ד”ר אדית זנד מחטיבת המחקר של בנק ישראל דנה בנושא הטיות מגדריות בכיתה ואיך הן מתורגמות בהמשך לפערים המגדריים בהון האנושי. ד”ר זנד מציגה את המחקר שלה ושל פרופ’ ויקטור לביא מהאוניברסיטה העברית, אשר ממחיש כיצד הטיות מגדריות בקרב מורים ומורות בבית ספר יסודי מורידות את הסיכוי שתלמידות יבחרו בלימודי
מה זו אמפתיה? באילו אופנים ניתן להרגיש אמפתיה? מה הקשר בין אמפתיה לחינוך מוסרי ואיך זה מתקשר למגדר? מה ההבדלים בין גברים לבין נשים כשמדובר בפחד קהל והשתתפות בכיתה, והאם זה קשור למגדר המרצה? ד”ר שרית סמילה־סנד, חוקרת פילוסופיה של המוסר ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת תל אביב, מדברת על אמפתיה
סיפורים אישיים על כשלונות מפוארים: עוד לא ברור מה מלמד אותנו יותר – הישגים או כישלונות – אבל ברור מה מתמרץ אותנו להמשיך בעשייה אל עבר השגת המטרה שהגדרנו לעצמנו: הידיעה שאנחנו לא לבד, במיוחד אחרי כישלונות. בפאנל שנערך בכנס, סיפרו הפאנליסטים על הכישלון החרוץ האישי שלהם – הפאשלות הגדולות
פרסומת לבירה המציגה נשיות כסטריאוטיפ שאינו מתאים לעולם הגברי. הפרסומת היא חלק מסדרת פרסומות של גולדסטאר בהן יש שימוש במשפט “תגיד תודה שאתה גבר”.
“בנים הם בנים” – הסרטון בא לאתגר את האמירה הזו ומציין את חשיבות החינוך והערבות הדדית בחברה, כלפי גברים ונשים.
הפרסומת מציגה תכונות חיוביות של הסטריאוטיפ הגברי באמצעות גברים בכיסאות גלגלים משחקים כדורסל. לאחר המשחק מגלים שרק אחד מהחבר’ה זקוק לכיסא.
פרסומת לחיתולים. הפרסומת היא פרפרזה על הסרט “גריז” ומציגה ייחוס סטריאוטיפי מגדרי לתינוקות בנים ובנות.
לקט של סדרת פרסומות גולדסטאר שלוו בסלוגן “תגיד תודה שאתה גבר”. הפרסומות מציגות באופן שלילי סטריאוטיפים לגבי נשים.
פרסומת למסטיק עלמה. הפרסומת מציגה את הסטריאוטיפ “גברים הם קופים” מול סטריאוטיפ האישה העדינה והמטופחת.
פרסומת להמבורגר חריף במיוחד. הבחור בפרסומת לא מספיק גבר: הוא מצליח להתמודד עם החריף, ולכן הוא גם מפספס את הסיכוי עם הבחורה.
פרסומת לביטוח רכב שעושה שימוש בסטריאוטיפ “לנשים אין יכולות טכניות”.
טריילר לסרט פעולה עם ייצוגים קלאסים של גבריות – אלימות, קשיחות, “קוליות”.
טריילר לסרט פעולה עם ייצוגים קלאסים של גבריות – אלימות, קשיחות, “קוליות”.
דבי סטרילינג משתפת את סיפורה האישי ומספרת איך המציאה את “גולדיבלוקס” סדרת ספרים ומשחקים המציגים את גולדי הממציאה שפותרת בעיות.
הרצאה של טוני פורטר “קריאה לגברים” בו הוא מדבר על כך ששם לב ליחס השונה שנתן לבנו וביתו כשהיו בוכים בילודתם. באנגלית עם תרגום. טוני פורטר הוא איש חינוך ואקטיביסט המוכר בעולם בזכות פעילותו להכחדת האלימות כלפי נשים. טוני טבע את הביטוי “קופסת הגבריות” בו אנו משתמשים בסדנת הנערים.
קייל טרן מייר (Kyle Tran Myhre) המוכר גם בשם הבמה שלו, Guante, הוא משורר וזמר היפ-הופ. הקטע מתייחס ישירות לפרסומת לבירה אשר יש בה זלזול ישיר ובוטה כלפי גברים שמרשים לעצמם, חלילה וחס, לסטות בצורה קלה שבקלות מהאידיאל הגברי (במקרה של הפרסומת הזו, ללכת עם תיק שלא נראה מספיק “גברי”).
להלן מאמרה של שרי בכר, מדריכה בעבר של היחידה לשוויון בין המינים ומהרוח הגבית שסייעה להקמת מכנה משותף. המאמר פורסם בשנת 2011 ועוסק ביתרונות וחסרונות של הפרדה מגדרית בלימודי המדעים. להורדת המאמר
