בין זכרים לנקבות קיימים הבדלים ביולוגיים מולדים, זה הרי מה שמגדיר את ההבחנה ביניהם. אבל מה בין ההבדלים הללו לבין ההבחנה התרבותית שאנחנו עושים/ות בין “גבר” ל”אישה”? מהו המרחק בין הביולוגיה לבין המאפיינים החברתיים אשר מלווים את החלוקה הזו?

בהרצאה פרופ’ דפנה יואל סוקרת בשפה בהירה וקולחת מחקרים עדכניים המנסים לפצח את השאלה האם המוח הנקבי והמוח הזכרי שונים בצורה מהותית זה מזה, ואף יותר מכך: האם בכלל יש דבר כזה “מוח גברי” ו”מוח נשי”?

לבסוף, מציעה פרופ’ יואל הסבר לפער בין המחקרים המדעיים המראים כי המוח של כל אחד ואחת מאיתנו הוא למעשה פסיפס ססגוני שהוא “גברי” ו”נשי” גם יחד, לבין התחושה האינטואיטיבית שלנו לפיה יש הבחנה ברורה בין “גברים” לבין “נשים”.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף בנושא “גבריות, נשיות ואנושיות” לקהל הרחב, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (האונ’ העברית), היחידה לשוויון בין המינים (משרד החינוך) ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), בתאריך 9.10.2013 . צילום ועריכה: סיון בן־ארי מארגנת הכנס: נטע גבע.

מדוע למרות שכיום בישראל יש לנשים האפשרות להתקדם בשוק העבודה, עדיין ייצוגן בעמדות מפתח נמוך ביותר? אילו מסרים אנחנו מעבירים/ות לבנות ובנים כבר מהגיל הרך, ולאחר מכן בבגרות? איך אנחנו כחברה נתייחס אליהן כשהן מפנימות את המסרים הללו? ולבסוף, איך אפשר וצריך לקדם את השינוי בתחום המגדרי? (הערת המרצה: המחקר המוזכר אודות ניהול של נשים איננו של האגודה לזכויות האזרח, אלא של המכון הישראלי לדמוקרטיה).

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף בנושא “גבריות, נשיות ואנושיות” לקהל הרחב, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (האונ’ העברית), היחידה לשוויון בין המינים (משרד החינוך) ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), בתאריך 9.10.2013 . צילום ועריכה: סיון בן־ארי מארגנת הכנס: נטע גבע

נוּרִית אָכְלָה הַתַּפּוּחַ,
הַפֶּרַח זָרְקָה בֶּחָצֵר
וְהָלְכָה לָהּ לְשַׂחֵק עִם יֶלֶד אַחֵר.

אֵינֶנִּי בּוֹכֶה אַף פַּעַם;
אֵינֶנִּי תִּינוֹק בַּכְיָן,
אַךְ לָמָּה, אִמָּא, לָמָּה
זוֹלְגוֹת הַדְּמָעוֹת בְּעַצְמָן?

עם השיר הפשוט הזה פותח חן נרדי – איש צבא לשעבר, מטפל זוגי, מרצה ומנחה סדנאות בנושא גבריות בהווה – את הטרגדיה של גברים בחברה שלנו. כאיש צבא לשעבר, הרצאתו מחולקת לשלושה חלקים: סיפור אישי מרתק, ממנו הוא גוזר בחלק השני לקחים כלליים על גברים ונשים, ולסיום הצגה של הגבריות החדשה. בנוסף לשלל תובנות מרתקות, יש גם ביצוע מרגש של השיר.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף בנושא “גבריות, נשיות ואנושיות” לקהל הרחב, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (האונ’ העברית), היחידה לשוויון בין המינים (משרד החינוך) ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), בתאריך 9.10.2013 . צילום ועריכה: סיון בן־ארי מארגנת הכנס: נטע גבע.

“לכאורה, היום, 2014, המצב טוב. פמיניזם התקבע כנורמטיבי, לנשים יש זכויות שסבתא רבתא שלהן לא חלמה עליהן. נשים נמצאות בכל מקום, אבל הפער המגדרי נשמר. תקרת הזכוכית איתנה כתמיד. … תחומי עבודה שנכבשים על ידי נשים הופכים ל”גטו וורוד” ומתוגמלים בהתאם”.

בהרצאה זו, ד”ר חנה אבנת תמיר מציגה רקע ונתונים לגבי אי השוויון המגדרי הקיים בחברה כיום ומדברת על חלקו המשמעותי של החינוך, המייצר ומשמר אי שוויון זה, באופן ישיר ובאופן סמוי, מגיל ינקות, בגנים ובבתי הספר.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שוויםות – מהו שוויון מגדרי?”, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ועיריית ירושלים, בתאריך 22.10.2014. מארגני/ות הכנס: דניאל דה שליט, נטע גבע ונוגה דיאמנט.

בסקר שערך האו”ם בשנת 2013 לגבי פשיעה בעולם, נמצא שהמדדים זהים בין המדינות: 95% ממקרי הרצח בעולם מבוצעים על ידי גברים ו־98% אחוז מעברות המין מבוצעות על ידי גברים. על פי חוקרים ברחבי העולם, הנתונים האלה מעידים על משבר בקרב הגברים.

ירון שוורץ, מרצה למגדר וחינוך, מציג נתונים נוספים לגבי אלימות של גברים ונערים ומדבר על חשיבות החינוך המגדרי לנערים. ירון מדבר על מודל של “חינוך מגיב מגדר” ומרחיב על מה בעצם מלמדים את הנערים, מה המטרות של תכנית לחינוך מגדרי, וכיצד נערים מגיבים לנושא. ירון מנסה לתת תשובות לשאלות אלה ומשתף בפרויקט לקידום חינוך מגדרי, שעשה בתיכון הרטמן לבנים בירושלים.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שוויםות – מהו שוויון מגדרי?”, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ועיריית ירושלים, בתאריך 22.10.2014. מארגני/ות הכנס: דניאל דה שליט, נטע גבע ונוגה דיאמנט

למה לנשים שיער ארוך מלגברים? ואיך זה מתקשר לעובדה שהחלוקה בין הגברי והנשי טומנת בחובה גם היררכיה?

פרשנותו של נעם גבע המובאת בהרצאה, מבוססת על מאמרה של שרי ב. אורטנר משנת 1972 ומציעה מסגרת מחשבתית להבנת כלל התכונות והמאפיינים הנתפסים כגבריים ונשיים. לפי תפיסה זו, לתכונות “גבריות” ו”נשיות” יש מהות עמוקה המגדירה אותן. אך אולי בניגוד לציפייה, במקום לגלות מהות ביולוגיות דטרמיניסטית המפרידה בין זכרים לנקבות, היא חושפת בפנינו מהות סימבולית תרבותית עמוקה ואיתנה.

ניתוח דברים הנתפסים בעינינו כנשיים במובהק, מראה כי הם מכילים בתוכם מהות של זרימה עם הטבע והתמזגות עמו, וכנגדם, מה שנתפס כגברי במובהק, מאופיין בשליטה בטבע ודיכויו.

קו השבר הזה ביחסינו אל הטבע משתקף בזהויות ובתכונות שאנחנו משליכים/ות על המגדרים השונים, ובכך מנציחים גם את הדיכוטומיה ביניהם, אך גם את ההיררכיה, והדומיננטיות הגברית בתרבותנו.

שרטוט חלוקה זו הוא כלי בחשיבה על מהותם של המאפיינים המגדריים, ויכול לעזור לנו לגבש בעיני רוחנו כיצד, על אף השוני הגדול בין זכרים לנקבות, ניתן ליצור שוויון בין גברים לנשים.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שוויםות – מהו שוויון מגדרי?”, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ועיריית ירושלים, בתאריך 22.10.2014.

מה עובר על סטודנטית אישה יחידה בין סטודנטים גברים בשיעור העוסק במדעי המוח, וכיצד זה קשור לסטראוטיפים מגדריים?

גלית אגמון, מהצוות המייסד של עמותת מכנה משותף, מספרת על התהליך האישי שעברה בדרך להבנה שיש צורך בהעלאת המודעות לסטריאוטיפים מגדריים בקרב בני ובנות נוער. היא מדברת על ההשלכות של סטריאוטיפים מגדריים על ההחלטות של נשים וגברים ומאירה מושגי יסוד בתחום כמו “איום אישוש הסטריאוטיפ” ו”תהליך ההיזון החוזר של חשיבה סטריאוטיפית”.

מסיפורה של גלית, ניתן ללמוד כיצד למנף תחושות אישיות של בלבול (המלוות אף בחשש) לכדי תובנות על המציאות ולתרגום שלהן לעשייה חברתית.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שיעור חופשי – פרקטיקות לקידום שוויון מגדרי בבתי הספר”, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), בתאריך 14.10.2015.

המדיה משמשת כ”שחקנית” חשובה ומרכזית בחיברות ובהבניה של זהות מגדרית. בהתחשב בכך, האם התרבות שלנו עדיין קפואה במקום הסטריאוטיפי המגדרי אשר מתווה לבנות ובנים מסלולים שונים? אילו טקסטים חדשים יש כיום שמנסים להשתחרר מסטריאוטיפים, ועד כמה הם באמת מצליחים לשמש כאלטרנטיבה?

הסרט “לשבור את הקרח” (Frozen) הוא דוגמה אחת לאלטרנטיבה שכזאת, וד”ר רזניק מראה כיצד זה בא לידי ביטוי, ובו בזמן גם מציעה בחינה ביקורתית שלו.

את החלק הראשון של הרצאתה מתחילה ד”ר רזניק בסקירת הדרכים בהן מועברים מופנמים מסרים מגדריים וסטריאוטיפיים דרך המדיה. היא מסבירה על המעבר מסיפורי הילדים הכתובים לסרטי הקולנוע ומנתחת את המסרים המגדריים בכמה סרטי דיסני מפורסמים עם דמויות נשיות כמו מולאן, פוקהונטס והנסיכה מרידה בסרט “אמיצה”.

החלק השני עוסק בסרט “לשבור את הקרח”. ד”ר רזניק מציעה את תשובתה לשאלות האם מדובר בטקסט מגדרי מהפכני והאם רק הקרח נשבר או שמא גם הסטריאוטיפים, ומבהירה מדוע שיר הנושא של הסרט (Let it Go) הוא ה-דבר המהפכני בסרט ומהו הפוטנציאל הפמיניסטי הענק שהוא טומן בחובו.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שיעור חופשי – פרקטיקות לקידום שוויון מגדרי בבתי הספר”, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), בתאריך 14.10.2015.

האם סקסיזם הוא בהכרח עמדה עוינת כלפי נשים או שיש לו גם תצורות שונות?

בהרצאתה מציגה ד”ר שנבל את מושג הסקסיזם האבירי (benevolent sexism), המדגים כיצד יכולה קבוצה חזקה – במקרה זה גברים – להשיג שליטה בקבוצה חלשה ממנה – במקרה זה נשים – לא באמצעות אלימות, אלא על ידי מתן טובות הנאה חומריות וסימבוליות בתמורה לשיתוף הפעולה של הקבוצה החלשה עם הסדר החברתי הקיים ושימורו.

ד”ר שנבל מצטטת טענה שהועלתה ע”י Peter Glick ו־Susan Fiske, לפיה אי השוויון המגדרי מושג במידה רבה דרך אידיאולוגיות שעושות אידיאליזציה של התפקיד הנשי המסורתי. החידוש בטענה זאת הוא בכך שהשליטה בנשים כך שיתנהגו בדרך המצופה מהן (עדינות, מנומסות וכנועות) מושגת לא רק בעזרת ענישה ודיכוי אלא גם באמצעות חיזוקים ותגמולים חיוביים.

במהלך הרצאתה מראה ד”ר שנבל דוגמאות לביטויים השונים של הסקסיזם האבירי כפרקטיקה שעוטפת נשים באהבה ובחום אך בו בזמן גם מגבילה את החופש שלהן, כמו גם ניסויים שונים שנערכו בתחום זה, כולל מחקרה שלה.

ההרצאה מדגימה את האופן בו נורמות חברתיות נוצרות ונלמדות באופן לא מודע ולא מכוון וחושפת חלק מהמנגנונים הסמויים שמשמרים ומשעתקים את ה”סטטוס קוו” של אי השוויון המגדרי וגורמים לכך שהתקדמותנו לעבר השוויון היא כה איטית.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שיעור חופשי – פרקטיקות לקידום שוויון מגדרי בבתי הספר”, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), בתאריך 14.10.2015.

האם הפמיניסטיות הצליחו? האם יש תכנית חינוכית אחת שיכולה לשנות את הכול? איזו השפעה יש למערכת החינוך על תפיסות מגדריות? אילו שינויים התרחשו לאורך השנים בנושא קידום השוויון המגדרי בעולם?

ד”ר יהודית אברהמי עינת, מחלוצות העוסקות בנושא המגדר בארץ ומחברת הספר “היא והוא בכיתה”, סוקרת בהרצאתה את השיח והעשייה בנושא המגדר בארץ ובעולם החל משנות השבעים. בהרצאתה היא מציינת מונחים מרכזיים שנטבעו במהלך השנים, כגון “חינוך לא מינני” ו”שוויון הזדמנויות”, ומדברת על כך שיש צורך בתכנית הוליסטית ורחבה אשר מתייחסת למגוון הגורמים המשפיעים עלינו בהליך החיברות. ד”ר אברהמי עינת מסיימת את הרצאה בקריאה אופטימית להמשך עשייה לקידום שוויון חברתי, אשר למען הצלחתה עליה להיות מערכתית ולכלול התערבות בתחומי החינוך והתקשורת.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שיעור חופשי – פרקטיקות לקידום שוויון מגדרי בבתי הספר”, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), בתאריך 14.10.2015

אור סרי היא רכזת מדיניות מגדרית בעיריית תל־אביב–יפו, ובמסגרת תפקידה עוסקת בהטמעת חשיבה מגדרית במדיניות העירייה כמו גם בתחומים השונים עליהם אמונה העירייה.

בתחילת הרצאתה מספרת סרי כיצד הגיעה לתפקידה זה, ובהמשך היא סוקרת את תכנית “עיר שווה בחינוך”, שנועדה להעלאת מודעות לסטריאוטיפים מגדריים ולמניעה של הטיות מגדריות. היא מפרטת מהם עקרונות התכנית; אילו קהלי יעד הוגדרו; מה הם התכנים התיאורטיים של התכנית ומה כולל חלק היישום; מה חלקם של התלמידות והתלמידים ומה חלקו של הצוות החינוכי. לסיכום מפרטת סרי את הדברים המאפשרים את יישומה של התוכנית, את הטמעתה ואת המשכיותה.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שיעור חופשי – פרקטיקות לקידום שוויון מגדרי בבתי הספר”, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), בתאריך 14.10.2015

הרצאתה של רונית פרט עוסקת בתכנית נע”ה – נערות, עשייה הנהגה.

פרט, יו”ר האגף לקידום מעמד האישה בסניף ויצ”ו ירושלים וממייסדות התכנית, מספרת על התכנית, על פרופיל הנערות שנבחרות להשתתף בה, על שלושת עמודי התווך שלה ועל תכניה, כמו גם על הדגשים שנבחרו לעמוד בבסיסה של התכנית, מה הייחודיות שלה, ועם אילו קשיים התמודדו בתחילתה. לסיום מציינת פרט את הישגי התכנית ואת החשיבה על תכנית המשך.

התכנית פותחה בשיתוף מלא בין ויצ”ו לבין עיריית ירושלים (מינהל חברה ונוער, המטה לפיתוח מנהיגות קהילתית) ומטרתה היא להעביר את הנערות תהליך שיוביל אותן למקום של אקטיביזם ועשייה חברתית.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שיעור חופשי – פרקטיקות לקידום שוויון מגדרי בבתי הספר”, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), בתאריך 14.10.2015

לישי צארום לא הייתה התבגרות קלה. בהרצאתו הוא מדבר בפתיחות רבה על חייו כילד וכנער, על המסלול אליו נותבו חייו וגם על הדרך שבה סלל לעצמו דרך חיים חדשה וכיצד בנה את דרכו המקצועית ופיתח את עשייתו החברתית.

צארום מנהל ארגון שהקים בשם “מתבגרים בצמיחה”, אשר במסגרתו הוא מעביר סדנאות לנוער בסיכון, לאנשי חינוך ולצוותים חינוכיים. הסדנאות עוסקות באלכוהול וסמים, במניעת סקסיזם והחפצה, במיניות בריאה ומניעת פורנוגרפיה, ובמניעת בריונות ואלימות ברשתות חברתיות.

צארום רואה בעצמו מודל לאנשים שהתחילו מנקודה מסוימת והצליחו להתקדם ממנה הלאה. לדבריו, “אפשר להיות גבר מזרחי גדול, ועדיין להיות רך ועדין ולדעת לדבר ולהגיד מה מרגישים. אין סתירה בין הדברים. גבר אמיתי הוא גבר עם עוצמה ולא גבר עם כוח.”

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שיעור חופשי – פרקטיקות לקידום שוויון מגדרי בבתי הספר”, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), בתאריך 14.10.2015

ד”ר אדית זנד מחטיבת המחקר של בנק ישראל דנה בנושא הטיות מגדריות בכיתה ואיך הן מתורגמות בהמשך לפערים המגדריים בהון האנושי. ד”ר זנד מציגה את המחקר שלה ושל פרופ’ ויקטור לביא מהאוניברסיטה העברית, אשר ממחיש כיצד הטיות מגדריות בקרב מורים ומורות בבית ספר יסודי מורידות את הסיכוי שתלמידות יבחרו בלימודי מתמטיקה מוגברים בתיכון.

הרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שיעור חופשי – הטיות מגדריות במרחב החינוכי”, בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), ובשיתוף מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד ירושלים, במסגרת פרויקט HYPATIA לעידוד בחירה של בנות במקצועות המדעים והטכנולוגיה, בתאריך 28.9.2016

מה זו אמפתיה? באילו אופנים ניתן להרגיש אמפתיה? מה הקשר בין אמפתיה לחינוך מוסרי ואיך זה מתקשר למגדר? מה ההבדלים בין גברים לבין נשים כשמדובר בפחד קהל והשתתפות בכיתה, והאם זה קשור למגדר המרצה?

ד”ר שרית סמילה־סנד, חוקרת פילוסופיה של המוסר ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת תל אביב, מדברת על אמפתיה במרחב הכיתתי ועל הקשר בין אמפתיה לבין חינוך מוסרי. ד”ר סמילה־סנד מציגה גישות שונות לאורך ההיסטוריה כלפי אמפתיה ומקומה בחינוך ובמגדר, ודנה באפשרות להשתמש בה ככלי ליצירת אווירה אשר מעודדת השתתפות בכיתה.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שיעור חופשי – הטיות מגדריות במרחב החינוכי” , בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), ובשיתוף מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד ירושלים, במסגרת פרויקט HYPATIA לעידוד בחירה של בנות במקצועות המדעים והטכנולוגיה, בתאריך 28.9.2016

מדוע הומור וסטריאוטיפים משתלבים טוב כל כך? למי מותר להשתמש בהומור? מה ההשפעות של הומור סטריאוטיפי על החברה?

אמונה אליאב, דוקטורנטית להתנהגות ארגונית בטכניון, בהרצאה בנושא הומור ככלי לשימור סטריאוטיפים מגדריים וככלי לניפוץ אותם סטריאוטיפים. אליאב דנה בשאלות הללו ובשאלות נוספות באמצעות שימוש בתיאוריות הקיימות כיום, ומציגה את מחקרה העוסק בשאלה האם הומור יכול לנצח סטריאוטיפים.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שיעור חופשי – הטיות מגדריות במרחב החינוכי” , בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), ובשיתוף מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד ירושלים, במסגרת פרויקט HYPATIA לעידוד בחירה של בנות במקצועות המדעים והטכנולוגיה, בתאריך 28.9.2016

סיפורים אישיים על כשלונות מפוארים: עוד לא ברור מה מלמד אותנו יותר – הישגים או כישלונות – אבל ברור מה מתמרץ אותנו להמשיך בעשייה אל עבר השגת המטרה שהגדרנו לעצמנו: הידיעה שאנחנו לא לבד, במיוחד אחרי כישלונות.

בפאנל שנערך בכנס, סיפרו הפאנליסטים על הכישלון החרוץ האישי שלהם – הפאשלות הגדולות שיש גם לא/נשים עם מודעות מגדרית. הסיפורים משרתים מטרה כפולה – זו גם הזדמנות עבורנו ללמוד איך להיות טובים יותר, וגם תזכורת לכך שאנחנו בני ובנות אדם, כולל הפגמים.

בפאנל בהנחיית גיל מרקוביץ’ השתתפו: נמרוד האוזר, מדריך מתנדב בעמותת מכנה משותף ומתכנת בחברת Salesforce; ישראל רני חזון וויס, מנהלת תיכון ממלכתי דתי דרור בירושלים; ד”ר אורית פרנקו־שוורץ, מורה ומרצה בהכשרות מורים ומורות במכון כרם; אמנון רבינוביץ’, מנהל חטיבת הביניים זיו בירושלים.

ההרצאה צולמה בכנס של עמותת מכנה משותף לקהל הרחב בנושא “שיעור חופשי – הטיות מגדריות במרחב החינוכי” , בחסות מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ומינהל חינוך ירושלים (עיריית ירושלים), ובשיתוף מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד ירושלים, במסגרת פרויקט HYPATIA לעידוד בחירה של בנות במקצועות המדעים והטכנולוגיה, בתאריך 28.9.2016