סטריאוטיפים משפיעים על כולנו גם באופן לא מודע. סטריאוטיפים הם חלק מובנה בתהליך החשיבה שלנו – לכן הם פועלים באופן כל כך אוטומטי וחזק. אנחנו זקוקים וזקוקות לתבניות חשיבה כדי לארגן את העולם, כדי לשרוד.
סטריאוטיפים מגדריים, למרות יתרון עיבוד המידע המהיר, מגבילים אותנו לתבניות נוקשות של גבריות ונשיות, אשר משפיעים עלינו באופן מודע ובלתי מודע ויש להם השפעה מכרעת על עיצוב הזהות. התכתיב המגדרי עלול לחסום בפנינו דרכי הבעה, פעולה והתפתחות במהלך חיינו. פעמים רבות נפעל על פיו תוך ביטול רצוננו ונטיות ליבנו ואף פגיעה בזולת. מתן תשומת לב, להטיות הבלתי מודעות הנובעות מהשפעת הסטריאוטיפ תאפשר התמודדות מושכלת עימן.
כשהייתי בערך בגיל הצבא, אמא שלי נסעה לאנשהו ונשארתי ערב לבד עם אבא שלי אז הוא שאל אותי: טוב, אז… את מכינה לנו משהו קטן לאכול? למה זה היה מוזר? כי *מעולם* לא בישלתי בבית ההורים. יש לו 0 ראיות אובייקטיביות לכך שאני יודעת לבשל. כלומר, מדובר בהנחה לא מודעות
חוויה משמעותית שהייתה לי במהלך ההכשרות היא ההבנה של הסיבה לכך שהרבה מאוד שנים התרחקתי מסממנים נשיים כמו בגדים ורודים. הבנתי שהסביבה שידרה לי שנשיות משמעה נחיתות ולא רציתי להיות משויכת לזה.
הדרכתי סדנא עם יובל ופתאום קלטתי איך אני נתפס כשאני עם כיפה וכמה זה בולט. במקום להגיד את הדברים הרגילים ששומעים בכל סדנא כשאנחנו שואלים “מה זה גבר?” כמו “זין” וכד’ הם התמקדו בדברים כמו “תפילין” “ציצית” “בר מצווה” וכד’. וזה עצבן אותי שהגדירו אותי. זה אמנם לא קשור לנושא
תגובה לשאלה: מה לדעתך היה קורה אם היית עוברת סדנה של מכנה משותף כשהיית נערה? אולי סדנה כזו הייתה מצליחה לגרום לי להתבונן ולהבין עד כמה הפחד ממימוש הסטריאוטיפ הנשי השפיע לי באופן לא מודע בכל כך הרבה תחומים – החל מלהשקיע בבגרות רק במקצועות הריאליים, ועד התנהגויות חברתיות שונות
תגובה לשאלה: מה לדעתך היה קורה אם היית עובר סדנה של מכנה משותף כשהיית נער? אולי הייתי מבין עד כמה הציפיות החברתיות ממני כגבר השפיעו עליי לרעה, פגעו בהערכה העצמית שלי וגרמו לי להתנהג בצורה שפגעה בי ובסביבה שלי.
מוכר הסביר לי משהו על טלפונים ניידים ולא הבנתי אותו, ביקשתי שיסביר לי נקודה מסויימת והוא, בלי להתבלבל, אמר לי “בואי אני אסביר לך… זה כמו ההבדל בין מכונת כביסה חדשה לישנה, כמו ההבדל בין בגד מפוקס לבגד מהשוק. עזרתי? “. כי למה שאני אבין פיקסלים במצלמה או בכמות זיכרון
אנשים נוטים לחפש הוכחות למה שכבר חשדו. האחיינית של בן זוגי מתה על כדורים, מטוסים, דברים שזזים, ולא שמעתי הרבה תגובות לזה. ברגע שהיא שלפה קופסת פלסטיק ועשתה כאילו היא מבשלת, ישר הגיבו בקטע מגדרי – היא כזו בת… אני מזמינה אותם לחפש אקטיבית דוגמאות סותרות סטריאוטיפים כדי שלא יפלו
יש לי הסמסטר קורס בשם “רפואה ציבורית ופיתוח”. האתגר שלי: להיגמל מכתיבת “רופאים ואחיות” כשאני כותבים סיכומים. צוות רפואי, רופאות ואחיות, רופאות/ים ואחיות/ים… עוד לא החלטתי. אבל הגמילה תעשה! תחזיקו לי אצבעות 🙂
דיברתי היום עם חברה טובה, אמא לבת 4 ולבן שנתיים. היא סיפרה: אני כל הזמן שמה לב להבדלים ביחס שלי לשניהם. לבן קניתי פאזל של 100 חלקים כשהוא רצה, אבל אני לא יודעת איך לדחוף את הבת קדימה (וכשהבן פותר את הפאזלים, כולם – כולל אחותו – משבחים אותו ואומרים
הזווית האישית שלי על תשלום בדייט: פעם, מזמן (כשהייתי צעירה 🙂 ), היו לי דייטים ראשונים בהם התחלקנו בחשבון (פעם זה בא טבעי מצד הגבר ופעם אחרת זו הייתה התעקשות שלי). ואז הייתה תקופה שזה מאוד הרגיז אותי שאני צריכה נורא להתאמץ ביומיום כדי שגבר יזמין אותי לדייט (זה היה
סבא וסבתא שלי אמרו כמה רואים שהתינוק שלי בן, ואז רופא הילדים באחד הביקורים אמר עליו “איזה ילדה חמודה” כי הוא היה עם כובע ורוד…
“אחת הסדרות הטובות ביותר שראיתי הסתיימה לאחרונה ואף שהסדרה מצוירת, מהר מאוד מתחילת הצפייה זה נשכח ואת נשאבת לחוויות של הדמויות, לטוב ולרע. פרט לרגישות בה הסדרה עשויה, המתארת בצורה מדויקת מנעד רחב של רגשות עמם מתמודדות הדמויות בה, היא גם סדרה מאוד פמיניסטית. לאורך הסדרה, בצורה מאוד שנונה, ישנן
“תעודות מחצית הן תמיד זמן טוב להרהר על סוגיות מגדריות בחינוך. דוגמה מהימים האחרונים: בשכבה שלי יש כ-2/3 תלמידות ו-1/3 תלמידים. מתוכן, 14 מצטיינות ומצטיין אחד” כך אומר מורה ומתנדב בעמותה. “אני לא יודע אם זו תופעה או מקריות סטטיסטית. אני כן יודע שזה מתיישב עם נתוני הפרסום העדכני של
מתנדבות בעמותה מספרות: “ראיתי מספר פעמים את הסרט של מרי פופינס, בעיקר בילדות, ומה שאני זוכרת ממנו אלה השירים המקסימים. כשראיתי שזהו נושא ההרצאה של מירב מיכאלי באירוע פתיחת השנה של התוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב, שהתמקד ביצירות פמיניסטיות, תהיתי לעצמי עד כמה יכול להיות פמיניסטי סרט על
מחקר שנערך ב-Pew research center בדק את כמות הפעמים שבהם כתבי עת ואתרי חדשות בארה”ב משתמשים בתמונות של נשים וגברים בפרסומים שלהם בעמוד הפייסבוק. התוצאות הראו שגברים מופיעים ב-53% מהפעמים, נשים ב-22% מהפעמים וב-25% מהפעמים התמונה היא גם של גברים וגם של נשים. חדשות מטבען עוסקות לא אחת באנשים ספציפיים,
לכבוד יום השפה העברית שחל בשבוע שעבר, נשמח להבהיר מדוע הפנייה לנשים בלשון נקבה כה חשובה? אמ;לק – לא רק כדי שנשים יוכלו להרגיש שפונים אליהן אלא אפילו כדי לשפר את הציונים שלהן. נתחיל מ#סיפור אישי של ג’ניה, אחת המתנדבות שלנו – “בשיעור יוגה בו השתתפתי לאחרונה, בחר המורה ליוגה
מדוע למרות שכיום בישראל יש לנשים האפשרות להתקדם בשוק העבודה, עדיין ייצוגן בעמדות מפתח נמוך ביותר? אילו מסרים אנחנו מעבירים/ות לבנות ובנים כבר מהגיל הרך, ולאחר מכן בבגרות? איך אנחנו כחברה נתייחס אליהן כשהן מפנימות את המסרים הללו? ולבסוף, איך אפשר וצריך לקדם את השינוי בתחום המגדרי? (הערת המרצה: המחקר
למה לנשים שיער ארוך מלגברים? ואיך זה מתקשר לעובדה שהחלוקה בין הגברי והנשי טומנת בחובה גם היררכיה? פרשנותו של נעם גבע המובאת בהרצאה, מבוססת על מאמרה של שרי ב. אורטנר משנת 1972 ומציעה מסגרת מחשבתית להבנת כלל התכונות והמאפיינים הנתפסים כגבריים ונשיים. לפי תפיסה זו, לתכונות “גבריות” ו”נשיות” יש מהות
המדיה משמשת כ”שחקנית” חשובה ומרכזית בחיברות ובהבניה של זהות מגדרית. בהתחשב בכך, האם התרבות שלנו עדיין קפואה במקום הסטריאוטיפי המגדרי אשר מתווה לבנות ובנים מסלולים שונים? אילו טקסטים חדשים יש כיום שמנסים להשתחרר מסטריאוטיפים, ועד כמה הם באמת מצליחים לשמש כאלטרנטיבה? הסרט “לשבור את הקרח” (Frozen) הוא דוגמה אחת לאלטרנטיבה
האם סקסיזם הוא בהכרח עמדה עוינת כלפי נשים או שיש לו גם תצורות שונות? בהרצאתה מציגה ד”ר שנבל את מושג הסקסיזם האבירי (benevolent sexism), המדגים כיצד יכולה קבוצה חזקה – במקרה זה גברים – להשיג שליטה בקבוצה חלשה ממנה – במקרה זה נשים – לא באמצעות אלימות, אלא על ידי
מה זו אמפתיה? באילו אופנים ניתן להרגיש אמפתיה? מה הקשר בין אמפתיה לחינוך מוסרי ואיך זה מתקשר למגדר? מה ההבדלים בין גברים לבין נשים כשמדובר בפחד קהל והשתתפות בכיתה, והאם זה קשור למגדר המרצה? ד”ר שרית סמילה־סנד, חוקרת פילוסופיה של המוסר ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת תל אביב, מדברת על אמפתיה
מדוע הומור וסטריאוטיפים משתלבים טוב כל כך? למי מותר להשתמש בהומור? מה ההשפעות של הומור סטריאוטיפי על החברה? אמונה אליאב, דוקטורנטית להתנהגות ארגונית בטכניון, בהרצאה בנושא הומור ככלי לשימור סטריאוטיפים מגדריים וככלי לניפוץ אותם סטריאוטיפים. אליאב דנה בשאלות הללו ובשאלות נוספות באמצעות שימוש בתיאוריות הקיימות כיום, ומציגה את מחקרה העוסק
פרסומת לבירה שיוצרת מקבילה בין התלהבות של נשים מבגדים ומנעליים להתלהבות של גברים מבירה. ההתנהגות של הגברים מציגה היפוך מגדרי, שמזמין דיון על תגובת הצופים והצופות.
פרסומת בה מבקשים מבנים/ות להראות “איך רצה ילדה”. ניתן לראות כי ככל שהגיל עולה כך מתחזק הסטריאוטיפ לגבי ריצה “נשית”.
לקוח מתוך Feminist Frequency של אניטה סרקזיאן: http://www.youtube.com/watch?v=bLF6sA אליסון בכדל, קריקטוריסטית אמריקאית ידועה, יצרה בשנת 1985 ניסוי פשוט לבחינת ייצוגים של נשים בסרטי קולנוע אמריקאים. המבחן אינו בוחן את איכותו של הסרט או האם מדובר בסרט פמיניסטי אלא עוסק בשאלת ייצוג של נשים על המסך הגדול לפי שלושה קריטריונים: 1.
ארה”ב, 2016. 108 דקות, אנגלית/דיבוב. מדורג PG. שם באנגלית: Zootopia. בעיר החיות זוטרופוליס, הארנבת ג’ודי הופס רוצה להיות שוטרת. מפקד המשטרה, בופאלו חסר סבלנות, לא משתגע על הרעיון. אבל כשכמה מתושבי העיר – חיות כולן, כן? – מתחילים להיעלם, הוא נותן לג’ודי משימה: למצוא את הנעלמים תוך 48 שעות או
להלן מאמרה של שרי בכר, מדריכה בעבר של היחידה לשוויון בין המינים ומהרוח הגבית שסייעה להקמת מכנה משותף. המאמר פורסם בשנת 2011 ועוסק ביתרונות וחסרונות של הפרדה מגדרית בלימודי המדעים. להורדת המאמר
“אם הייתי אומרת את כל מה שאני חושבת ובאמת רוצה להגיד, לא היו לי מערכות יחסים, הקול שלי היה צורם ורועם מדי” כך מצטטת קרול גיליגן, הכוהנת הגדולה של הפמיניזם, נערה צעירה איתה שוחחה במסגרת המחקרים שלה בפסיכולוגיה חברתית. פרופ’ גיליגן, פסיכולוגית, פילוסופית של המוסר, בין חוקרות המגדר החשובות בדורנו
זה בן או בת? אנחנו שומעים הרבה מאוד שהחברה ממגדרת ילדים מגיל אפס. בתור אמא טרייה ובעלת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, אני יכולה לספר לכם, שזה מתחיל עוד קודם. הרבה קודם, עוד משלב העוברות, או אולי גם אפילו לפני כן, בשלב המחשבות לעתיד על הילדים התיאורטיים שיהיו לנו. כשאנשים
