“לכאורה, היום, 2014, המצב טוב. פמיניזם התקבע כנורמטיבי, לנשים יש זכויות שסבתא רבתא שלהן לא חלמה עליהן. נשים נמצאות בכל מקום, אבל הפער המגדרי נשמר. תקרת הזכוכית איתנה כתמיד. … תחומי עבודה שנכבשים על ידי נשים הופכים ל”גטו וורוד” ומתוגמלים בהתאם”. בהרצאה זו, ד”ר חנה אבנת תמיר מציגה רקע ונתונים

סיפורים אישיים על כשלונות מפוארים: עוד לא ברור מה מלמד אותנו יותר – הישגים או כישלונות – אבל ברור מה מתמרץ אותנו להמשיך בעשייה אל עבר השגת המטרה שהגדרנו לעצמנו: הידיעה שאנחנו לא לבד, במיוחד אחרי כישלונות. בפאנל שנערך בכנס, סיפרו הפאנליסטים על הכישלון החרוץ האישי שלהם – הפאשלות הגדולות

סרטון קצר הנותן תמונה ויזואלית למיעוט הייצוג הנשי במרחב הציבורי והפוליטי.