אחד הדברים הכי משמעותיים מבחינת דימוי גוף גברי שאני חווה כמבוגר, הוא משהו שדווקא לא מופיע בסדנאות שלנו – גובה. אפילו לא זכור לי שהתלמידים מעלים את הנושא. אני מרגיש שיש דרישה חברתית מצד החברה הנשית מגברים להיות גבוהים, ואני יודע שאני ממש לא היחיד. אני אומר החברה הנשית, כי

תמיד חבריםות שרצו להכיר לי בחורות נתנו לי את המספר שלהן, ואני הייתי צריך ליצור את הקשר הראשוני. פעם אחת כשהכירו לי מישהי, הציעו לי שיתנו לה את המספר שלי. רק אז נפל לי האסימון כמה לחץ ומתח הרגשתי סביב הצורך ליזום את השיחה הראשונה הזו. היה מאוד משחרר לא

פעם באיזה ערב של הרצאה ראיתי מישהו שמצא חן בעיניי, אבל לא הכרתי אותו אז כל הערב לא ניגשתי לדבר איתו. הצלחתי לגלות מי זה, וכשחזרתי הביתה התלבטתי אם לשלוח לו הודעה או לא, אולי הוא יחשוב שזה לא מתאים שבחורה פונה אליו, או שזה יגרום לו להרגיש לא בנוח

בן הזוג של אחותי הציע לה נישואין מול כל המשפחה באיזה אירוע מיוחד. כשאני חושבת על זה, זו לא סיטואציה שמאפשרת בחירה. אולי בסיטואציה יותר אינטימית יש יותר מקום להביע רגש וגם לדבר באמת ולדון האם זה הזמן המתאים, וגם באופן כללי רואים שהגבר הוא זה שמציע לאישה, וזה תמיד

כשהייתי בקבע ויצאתי עם סטודנטים ידעתי שאני כנראה משתכרת יותר מהם, ושאין שום סיבה שהם ישלמו על מה שהזמנתי. בעיניי היה משהו מאוד הדדי ונעים שכל אחד משלם על החלק שלו, בלי תחושות שמישהו חייב למישהו ושזה מראה משהו, ושהמטרה היא הדייט. היו כאלה שהתעקשו לשלם, אבל לא היה לי

קליפ לשיר “זהב” של ססטיק ובן אל. הקליפ והשיר מציגים דימויים תואמי ושוברי סטריאוטיפים מגדריים. בקליפ המילולי מילות השיר הוחלפו במילים המתארות את ההתרחשות בקליפ באופן מילולי וסאטירי.

השיר “דרך השלום” של פאר טסי, כולל כתוביות. השיר מציג סיטואציה שחורגת מהסטריאוטיפ על גברים ונשים בחיזור.

פרסומת לקפה טורקי שמציגה אישה מטופחת ומתאימה למודל היופי המפגינה תכונות גבריות חיוביות ועל כן נחשבת לרעייה המושלמת.

פרסומת לקפה עלית בה מוצג עיקרון הגבריריות: גבריות שברירית, שכל הזמן נתונה למבחן. קצין מוערך בטייסת מאבד את מעמדו והופך למושא ללעג כאשר בת זוגו קוראת לו בפני כולם בכינוי “צ’ופצ’יקון”.

כשעוד הייתי סטודנט, היה לי ריאיון עבודה לא מאוד פורמלי. נפגשתי עם המראיין בבית קפה וכל אחד מאיתנו הזמין לעצמו שתייה. זה לא היה ריאיון מוצלח מאוד, ובסוף הריאיון, המראיין אמר שישלם עליי. ממרחק הזמן ברור לי שהחברה היא זו ששילמה ושזה בסך הכל היה ריאיון, אבל אני זוכר שבאותו