האם יש הבדל בין “מוח נשי” ו”מוח גברי”? האם סטריאוטיפים מגדריים נטועים בביולוגיה, או שזו רק הבניה חברתית?
פעמים רבות מועלת הטענה שההבדלים בין גברים ונשים הם ביולוגיים בבסיסם – והטענה הכי נפוצה היא, שלגברים ונשים יש טבע שונה כלומר, ההבדלים ביכולות, בתחומי עניין וכו’ נובעים מהבדלים ביולוגיים מולדים בין זכרים ונקבות.
נכון, יש הבדלים ביולוגיים בין המינים – הכרומוזומים אצל נקבות הם XX ואילו אצל זכרים הם XY. אבל ככל שמתרחקים ממערכת הרבייה כבר לא רואים הבדלים דיכוטומיים בין הקבוצות, למשל: זכרים בממוצע גבוהים יותר מנקבות. ההבדלים האלה מטשטשים אפילו יותר כשעוברים לדבר על תכונות מגדריות, כמו תחומי עניין, יכולות והתנהגויות. כאן אף פעם לא נמצא הבדלים דיכוטומיים, בכל המקרים מדובר בהבדלים בממוצע, ואפילו הם קטנים עד לא קיימים.
המוח האנושי הוא פסיפס של תכונות המקושרות לגבריות ונשיות. עדיין אין ידע מלא על המוח אבל מה שכן ידוע הוא שהמוח הוא איבר גמיש המשתנה כל הזמן בהתאם לפעילות והתכנים אליהם אנחנו נחשפים/ות.
השאלה אם יש “מוח נשי” ו”מוח גברי” מרתקת אנשים במשך מאות שנים ולא בכדי. לתשובה יש השפעות חברתיות רבות והשימוש בהבדלים ביולוגיים להסבר הבדלים ביכולות היה קיים לאורך ההיסטוריה. כך למשל עד אמצע המאה ה-19 היה מקובל להאמין שלמאמץ מחשבתי רב נדרש גוף חזק ולכן גברים מותאמים יותר לחשיבה מאומצת.
בין זכרים לנקבות קיימים הבדלים ביולוגיים מולדים, זה הרי מה שמגדיר את ההבחנה ביניהם. אבל מה בין ההבדלים הללו לבין ההבחנה התרבותית שאנחנו עושים/ות בין “גבר” ל”אישה”? מהו המרחק בין הביולוגיה לבין המאפיינים החברתיים אשר מלווים את החלוקה הזו? בהרצאה פרופ’ דפנה יואל סוקרת בשפה בהירה וקולחת מחקרים עדכניים המנסים
זה בן או בת? אנחנו שומעים הרבה מאוד שהחברה ממגדרת ילדים מגיל אפס. בתור אמא טרייה ובעלת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, אני יכולה לספר לכם, שזה מתחיל עוד קודם. הרבה קודם, עוד משלב העוברות, או אולי גם אפילו לפני כן, בשלב המחשבות לעתיד על הילדים התיאורטיים שיהיו לנו. כשאנשים