בין זכרים לנקבות קיימים הבדלים ביולוגיים מולדים, זה הרי מה שמגדיר את ההבחנה ביניהם. אבל מה בין ההבדלים הללו לבין ההבחנה התרבותית שאנחנו עושים/ות בין “גבר” ל”אישה”? מהו המרחק בין הביולוגיה לבין המאפיינים החברתיים אשר מלווים את החלוקה הזו? בהרצאה פרופ’ דפנה יואל סוקרת בשפה בהירה וקולחת מחקרים עדכניים המנסים

מדוע למרות שכיום בישראל יש לנשים האפשרות להתקדם בשוק העבודה, עדיין ייצוגן בעמדות מפתח נמוך ביותר? אילו מסרים אנחנו מעבירים/ות לבנות ובנים כבר מהגיל הרך, ולאחר מכן בבגרות? איך אנחנו כחברה נתייחס אליהן כשהן מפנימות את המסרים הללו? ולבסוף, איך אפשר וצריך לקדם את השינוי בתחום המגדרי? (הערת המרצה: המחקר

פֶּרַח נָתַתִּי לְנוּרִית, קָטֹן וְיָפֶה וְכָחֹל.תַּפּוּחַ נָתַתִּי לְנוּרִית,נָתַתִּי הַכֹּל. נוּרִית אָכְלָה הַתַּפּוּחַ, הַפֶּרַח זָרְקָה בֶּחָצֵרוְהָלְכָה לָהּ לְשַׂחֵק עִם יֶלֶד אַחֵר. אֵינֶנִּי בּוֹכֶה אַף פַּעַם; אֵינֶנִּי תִּינוֹק בַּכְיָן,אַךְ לָמָּה, אִמָּא, לָמָּהזוֹלְגוֹת הַדְּמָעוֹת בְּעַצְמָן? עם השיר הפשוט הזה פותח חן נרדי – איש צבא לשעבר, מטפל זוגי, מרצה ומנחה סדנאות בנושא גבריות

“לכאורה, היום, 2014, המצב טוב. פמיניזם התקבע כנורמטיבי, לנשים יש זכויות שסבתא רבתא שלהן לא חלמה עליהן. נשים נמצאות בכל מקום, אבל הפער המגדרי נשמר. תקרת הזכוכית איתנה כתמיד. … תחומי עבודה שנכבשים על ידי נשים הופכים ל”גטו וורוד” ומתוגמלים בהתאם”. בהרצאה זו, ד”ר חנה אבנת תמיר מציגה רקע ונתונים

בסקר שערך האו”ם בשנת 2013 לגבי פשיעה בעולם, נמצא שהמדדים זהים בין המדינות: 95% ממקרי הרצח בעולם מבוצעים על ידי גברים ו־98% אחוז מעברות המין מבוצעות על ידי גברים. על פי חוקרים ברחבי העולם, הנתונים האלה מעידים על משבר בקרב הגברים. ירון שוורץ, מרצה למגדר וחינוך, מציג נתונים נוספים לגבי

למה לנשים שיער ארוך מלגברים? ואיך זה מתקשר לעובדה שהחלוקה בין הגברי והנשי טומנת בחובה גם היררכיה? פרשנותו של נעם גבע המובאת בהרצאה, מבוססת על מאמרה של שרי ב. אורטנר משנת 1972 ומציעה מסגרת מחשבתית להבנת כלל התכונות והמאפיינים הנתפסים כגבריים ונשיים. לפי תפיסה זו, לתכונות “גבריות” ו”נשיות” יש מהות

מה עובר על סטודנטית אישה יחידה בין סטודנטים גברים בשיעור העוסק במדעי המוח, וכיצד זה קשור לסטראוטיפים מגדריים? גלית אגמון, מהצוות המייסד של עמותת מכנה משותף, מספרת על התהליך האישי שעברה בדרך להבנה שיש צורך בהעלאת המודעות לסטריאוטיפים מגדריים בקרב בני ובנות נוער. היא מדברת על ההשלכות של סטריאוטיפים מגדריים

המדיה משמשת כ”שחקנית” חשובה ומרכזית בחיברות ובהבניה של זהות מגדרית. בהתחשב בכך, האם התרבות שלנו עדיין קפואה במקום הסטריאוטיפי המגדרי אשר מתווה לבנות ובנים מסלולים שונים? אילו טקסטים חדשים יש כיום שמנסים להשתחרר מסטריאוטיפים, ועד כמה הם באמת מצליחים לשמש כאלטרנטיבה? הסרט “לשבור את הקרח” (Frozen) הוא דוגמה אחת לאלטרנטיבה

האם סקסיזם הוא בהכרח עמדה עוינת כלפי נשים או שיש לו גם תצורות שונות? בהרצאתה מציגה ד”ר שנבל את מושג הסקסיזם האבירי (benevolent sexism), המדגים כיצד יכולה קבוצה חזקה – במקרה זה גברים – להשיג שליטה בקבוצה חלשה ממנה – במקרה זה נשים – לא באמצעות אלימות, אלא על ידי

האם הפמיניסטיות הצליחו? האם יש תכנית חינוכית אחת שיכולה לשנות את הכול? איזו השפעה יש למערכת החינוך על תפיסות מגדריות? אילו שינויים התרחשו לאורך השנים בנושא קידום השוויון המגדרי בעולם? ד”ר יהודית אברהמי עינת, מחלוצות העוסקות בנושא המגדר בארץ ומחברת הספר “היא והוא בכיתה”, סוקרת בהרצאתה את השיח והעשייה בנושא

אור סרי היא רכזת מדיניות מגדרית בעיריית תל־אביב–יפו, ובמסגרת תפקידה עוסקת בהטמעת חשיבה מגדרית במדיניות העירייה כמו גם בתחומים השונים עליהם אמונה העירייה. בתחילת הרצאתה מספרת סרי כיצד הגיעה לתפקידה זה, ובהמשך היא סוקרת את תכנית “עיר שווה בחינוך”, שנועדה להעלאת מודעות לסטריאוטיפים מגדריים ולמניעה של הטיות מגדריות. היא מפרטת

הרצאתה של רונית פרט עוסקת בתכנית נע”ה – נערות, עשייה הנהגה. פרט, יו”ר האגף לקידום מעמד האישה בסניף ויצ”ו ירושלים וממייסדות התכנית, מספרת על התכנית, על פרופיל הנערות שנבחרות להשתתף בה, על שלושת עמודי התווך שלה ועל תכניה, כמו גם על הדגשים שנבחרו לעמוד בבסיסה של התכנית, מה הייחודיות שלה,

לישי צארום לא הייתה התבגרות קלה. בהרצאתו הוא מדבר בפתיחות רבה על חייו כילד וכנער, על המסלול אליו נותבו חייו וגם על הדרך שבה סלל לעצמו דרך חיים חדשה וכיצד בנה את דרכו המקצועית ופיתח את עשייתו החברתית. צארום מנהל ארגון שהקים בשם “מתבגרים בצמיחה”, אשר במסגרתו הוא מעביר סדנאות

ד”ר אדית זנד מחטיבת המחקר של בנק ישראל דנה בנושא הטיות מגדריות בכיתה ואיך הן מתורגמות בהמשך לפערים המגדריים בהון האנושי. ד”ר זנד מציגה את המחקר שלה ושל פרופ’ ויקטור לביא מהאוניברסיטה העברית, אשר ממחיש כיצד הטיות מגדריות בקרב מורים ומורות בבית ספר יסודי מורידות את הסיכוי שתלמידות יבחרו בלימודי

מה זו אמפתיה? באילו אופנים ניתן להרגיש אמפתיה? מה הקשר בין אמפתיה לחינוך מוסרי ואיך זה מתקשר למגדר? מה ההבדלים בין גברים לבין נשים כשמדובר בפחד קהל והשתתפות בכיתה, והאם זה קשור למגדר המרצה? ד”ר שרית סמילה־סנד, חוקרת פילוסופיה של המוסר ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת תל אביב, מדברת על אמפתיה

מדוע הומור וסטריאוטיפים משתלבים טוב כל כך? למי מותר להשתמש בהומור? מה ההשפעות של הומור סטריאוטיפי על החברה? אמונה אליאב, דוקטורנטית להתנהגות ארגונית בטכניון, בהרצאה בנושא הומור ככלי לשימור סטריאוטיפים מגדריים וככלי לניפוץ אותם סטריאוטיפים. אליאב דנה בשאלות הללו ובשאלות נוספות באמצעות שימוש בתיאוריות הקיימות כיום, ומציגה את מחקרה העוסק

סיפורים אישיים על כשלונות מפוארים: עוד לא ברור מה מלמד אותנו יותר – הישגים או כישלונות – אבל ברור מה מתמרץ אותנו להמשיך בעשייה אל עבר השגת המטרה שהגדרנו לעצמנו: הידיעה שאנחנו לא לבד, במיוחד אחרי כישלונות. בפאנל שנערך בכנס, סיפרו הפאנליסטים על הכישלון החרוץ האישי שלהם – הפאשלות הגדולות