השאלה אם יש “מוח נשי” ו”מוח גברי” מרתקת אנשים במשך מאות שנים ולא בכדי. לתשובה יש השפעות חברתיות רבות והשימוש בהבדלים ביולוגיים להסבר הבדלים ביכולות היה קיים לאורך ההיסטוריה. כך למשל עד אמצע המאה ה-19 היה מקובל להאמין שלמאמץ מחשבתי רב נדרש גוף חזק ולכן גברים מותאמים יותר לחשיבה מאומצת. היום תפיסה זו נראית לנו שגויה בעליל משום שאנו מקשרים יכולות חשיבה אך ורק למוח.
____________
אז מה אומר המדע על המוח וההבדלים הנובעים ממין**?
היום יש שיטות מדעיות מתוחכמות שמאפשרות למדוד מאפיינים שונים של המוח. כך למשל, בעזרת MRI ניתן למדוד את הנפח של אזורי מוח שונים ואת חוזק הקישוריות בין אזורים אלו, ובעזרת fMRI ניתן למדוד את עוצמת הפעילות המוחית באזורים שונים בזמן מטלות שונות. אלו הן פרקטיקות מדעיות מקובלות כדי לבחון את ההשפעה של משתנים שונים כמו מצב רוח, גיל או מחלות שונות על מאפיינים מוחיים. באמצעים אלו נעשה שימוש גם כדי לבחון את השפעות מין הנבדקים.
____________
* ומה היו התוצאות? *
יש כמה מחקרים מפורסמים שמציגים ראיות להבדלים במוח בין גברים לנשים. לדוגמא: נטען שיש הבדל בחוזק הקשרים בין אזורים שונים במוח בין גברים ונשים, כשלגברים יש קישוריות חזקה יותר בתוך ההמיספרות, לעומת נשים, אצלן הקישוריות חזקה יותר בין ההמיספרות; שאצל נשים החלק היחסי של החומר האפור (תאי העצב) גדול יותר מאצל גברים, בעוד אצל גברים החלק היחסי של החומר הלבן (המקשר בין תאי העצב) גדול יותר מאצל נשים.
על פניו, מחקרים אלו הם עדות להבדלי מין במוח. אבל חשוב להדגיש שכדי לקבל ממצא מדעי לא מספיקה תוצאה בניסוי אחד, כי תוצאה אחת עשויה להיות מקרית. במקום, צריך לראות שהממצא מתגלה שוב ושוב ושיהיה קונצנזוס בקהילה המדעית לגבי הפירוש שלו. מתנהלים כיום בקהילה המדעית ויכוחים סוערים לגבי הבדלי מין במוח – האם הם קיימים במציאות וכיצד לפרש את הממצאים המדעיים.
אחת מהשאלות שנדונה היא כמה גדולים ההבדלים. תארו לכם מצב היפותטי בו היו מוצאים שההבדל בגובה בין גברים לנשים הוא של סנטימטר אחד בלבד. ברור שהבדל כזה הוא מזערי ביחס להבדלים שיש בתוך כל מין. אותה השאלה עולה לגבי הבדלי מין במוח – מדענים יכולים למצוא הבדלים שהם קטנים מכדי להיות בעלי משמעות מעשית. רבים מהמחקרים היום לא מדווחים על חוזק ההבדלים, מה שמקשה על ההערכה שלהם.
____________
* המוח הוא פסיפס *
פרופ’ דפנה יואל, חוקרת מוח באוניברסיטת תל אביב, מתארת שיש נטייה טבעית לחשוב על הבדלי מין במוח כמו שאנחנו חושבים על הבדלי מין באיברי המין. איברי המין שלנו מתחלקים לשתי קבוצות מובחנות – איברי מין זכריים ונקביים, כשלרוב האנשים יש איברי מין שנופלים תחת הגדרה אחת מהשתיים. באותו אופן אנשים ומדענים נוטים לחשוב גם על המוח – כאילו שהמוח הנשי והמוח הגברי הם שני סוגים שונים לגמרי של מוחות ואת רוב המוחות ניתן לסווג בבירור בקטגוריה אחת מהשתיים. אבל פרופ’ יואל מראה במחקרים שלה שאלו לא הממצאים המדעיים לגבי המוח. במקום, מתברר שרוב המוחות הם מורכבים ואפשר למצוא בהם מאפיינים מוחיים משני הסוגים – גם אלו שיסווגו כנקביים וגם כאלו שיסווגו כזכריים. זה נכון גם לגבי מאפיינים התנהגותיים שאנחנו מסווגים כגבריים או נשיים, אצל רוב האנשים נמצא מאפיינים משני הסוגים.
לא רק זה, אלא שממצאים מדעיים מוכיחים שהבדלי מין במוח יכולים להתהפך בתנאים שונים. לדוגמא, בחולדות, מאפיין של מוח נקבי במצב של לחץ כרוני הוא מאפיין של מוח זכרי במצב ללא לחץ. לכן, פרופ’ יואל טוענת, אנחנו צריכים להשתחרר מהתפיסה שיש מוח גברי ומוח נשי בדומה לאיברי מין זכריים ונקביים, ולקבל שהתמונה היא מורכבת יותר – והמוח הוא פסיפס.
____________
* ואיך זה משפיע? *
חשוב להדגיש – כל ההבדלים המוחיים שציינו בכלל לא מקושרים להבדלים התנהגותיים. נראה טבעי לחשוב שאם מצאו הבדלי מין במוח, ההבדלים האלו הם המקור להבדלים בהתנהגות בין גברים ונשים, אבל כרגע עוד אין מחקרים שמראים את הקישור הזה. לכן, ייתכן שיתגלה שהבדלים מסוימים במוח הם כמו הבדלים בצבע העיניים – לא קשורים ליכולות ולאופי של א.נשים.
וגם אם תהיה הסכמה מדעית על הבדלים בין מוח גברי לנשי בעתיד, תתעורר שאלה משמעותית נוספת לגבי מקור ההבדלים האלו – האם הם הבדלים מולדים או שהם נוצרים בהשפעת הסביבה?
____________
כתבה: לוטם אלבר , דוקטורנטית למדעי המוח באוניברסיטה העברית.
** ההתייחסות היא למין מכיוון שרוב הטקסט מתייחס להבדלים ביולוגיים.
***התמונה – כמובן בהומור – מתוך האתר https://fairplayforwomen.com/biological-sex-differences