“תעודות מחצית הן תמיד זמן טוב להרהר על סוגיות מגדריות בחינוך. דוגמה מהימים האחרונים: בשכבה שלי יש כ-2/3 תלמידות ו-1/3 תלמידים. מתוכן, 14 מצטיינות ומצטיין אחד” כך אומר מורה ומתנדב בעמותה.
“אני לא יודע אם זו תופעה או מקריות סטטיסטית. אני כן יודע שזה מתיישב עם נתוני הפרסום העדכני של מכון טאוב, וככה או ככה זה מאוד משפיע על האווירה הלימודית המגדרית בשכבה. איך מפתחים מוטיבציה ללמידה אצל נערים מתבגרים שאין להם מודל לחיקוי מסביבם?”
ספר חדש של מרכז טאוב – המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל – שהתפרסם לאחרונה מתמקד באי-שוויון בחינוך.
כך נכתב שם בפרק בנושא חוסר השוויון המגדרי:
“חלק ניכר מהשיח בנושא הפער המגדרי בחינוך מתמקד בנחיתותן של הבנות בלימודי מתמטיקה ומדעים, אף שהישגי הבנות בכל תחומי הלימוד, ובכל שלבי החינוך, אינם נופלים מאלו של הבנים ולעיתים אף עולים עליהם. דפוס זה, שהוא נכון בחינוך העברי, בולט במיוחד בחינוך הערבי, שם קיימת עדיפות ברורה של הבנות בהישגים הלימודיים. לעומת זאת, נחיתותם של הבנים במיומנויות שפה, שהיא עקבית וחריפה, כמעט אינה זוכה לעניין מצד מעצבי מדיניות וחוקרי חינוך”.
בפרק מציינים ש”העדיפות הקלה של בנות במתמטיקה (בכיתה ח’) ובמדע וטכנולוגיה בחינוך העברי, ועדיפותן הברורה בחינוך הערבי, סותרות את התפיסות המקובלות כיום ולפיהן לבנים יש עדיפות בתחומי לימוד אלו. תפיסות אלו מבטאות סטריאוטיפ רב־שנים ולפיו בנים מוכשרים מבנות בלימודי מתמטיקה ומדעים.”
עוד מוסיפים בספר כי “פער מגדרי בחינוך קיים בבית הספר התיכון ובהשכלה הגבוהה, והוא בא לידי ביטוי בעיקר בבחירת תחומי הלימוד. שיעור הבנות הפונות ללימודי פיזיקה ומדעי המחשב בבית הספר התיכון נמוך במידה ניכרת מהשיעור המקביל של בנים. בהשכלה הגבוהה בולט מיעוט הנשים הלומדות הנדסה ומדעי המחשב. לעומת זאת, שיעור הנשים הפונות ללימודי ביולוגיה, כימיה ומדעי הרוח והחברה בבית הספר התיכון ובהשכלה הגבוהה גבוה מזה של הגברים. הפער המגדרי בבחירת תחומי לימוד בהשכלה הגבוהה קשור לפער המגדרי בשכר בשוק העבודה, כיוון שהנדסה ומדעי המחשב מאופיינים בתגמולים כספיים גבוהים. ממצאים של מחקרים עדכניים מלמדים שפניית נשים לתחומים טכנולוגיים עשויה לסייע מאוד לצמצום הפער המגדרי בשכר, אם כי לא להביא לביטולו”.