אוכלוסיית המחקר: 281 תלמידים/ות 134 – מכיתה ד )73 בנות ו-61 בנים) ו- 147 מכיתה ו (70 בנות ו-77 בנים).

הניסוי: התלמידים/ות ענו על שאלון ובו שאלות הקשורות לאמונות בנוגע למתמטיקה ולאמונות הקשורות למתמטיקה ומגדר.

תוצאות: הממצאים העיקריים מצביעים על תפיסה עצמית נמוכה יותר של הבנות בנוגע ליכולותיהן במתמטיקה לעומת התפיסה העצמית של הבנים. ממצאים אלה מובהקים סטטיסטית בשתי הכיתות (ד’ ו’) . עובדה זו באה לידי ביטוי גם בכך שהרבה פחות בנות מאשר בנים בחרו לתאר את יכולותיהן במספר “5 “המציין “טובה מאוד במתמטיקה”. כמו כן, הבנות חושבות כי המורה וההורים ידרגו את יכולותיהן במתמטיקה נמוך יותר מאשר חושבים.

הממצאים הקשורים לאמונות בנוגע למתמטיקה לא הראו הבדלים משמעותיים בין הבנות והבנים ומראים כי אצל חלק מהתלמידים/ות המתמטיקה נתפסת כמקצוע קשה ומסובך וחלק מזהים אותה עם חכמה. התלמידים/ות בשתי שכבות הגיל לא כל כך נהנים ללמוד מתמטיקה, אבל מאמינים/ות כי חשוב מאוד ללמוד מתמטיקה, ולתלמידי/ות כיתה ו חשוב יותר מאשר לאלו בכיתה ד. תלמידי כיתה ד חושבים כי הם טובים במתמטיקה, ותלמידי כיתה ו חושבים כי הם טובים פחות מאשר תלמידי כיתה ד חושבים.

שורה תחתונה: מתמטיקה נתפסת כמקצוע קשה ודורש חכמה בעיני שני המגדרים. הבנות מעריכות את עצמן פחות מאשר הבנים, ללא קשר לביצועים בפועל.