רקע: הנחיות אחרונות לטיפול ראשוני בגיל ההתבגרות דרשו חלוקה למפרט השירותים הקליניים על פי שלוש קבוצות גיל. עם זאת, מניתוחים של ביקורי נוער במשרדים, ניכר כי ישנו איחוד לכלל גיל ההתבגרות או לחלוקה בגיל 15.
מטרת המחקר הנוכחי: לחקור את השימוש של בני/ות נוער במערכת הבריאות בארה”ב לפי שלוש קבוצות גיל: התבגרות מוקדמת (גילאי 11-14), אמצע התבגרות (15-17), והתבגרות מאוחרת (18-21).
הניסוי: ניתוח שניוני של סקר הטיפול הרפואי האמבולטורי משנת 1994, המתמקד בביקורים שנערכו בשלוש קבוצות גילאי המתבגרים/ות.
מאגר נתונים: מדגם ארצי מייצג של 2,426 רופאים/ות ממשרדים לא-פדראליים ולא-בבתי חולים. בסך הכל 33,598 ביקורים של חולים/ות בכל הגילאים, המייצגים 681.5 מיליון ביקורים בשנת 1994. נעשה ניתוח של מספר ביקורים, ביטוח בריאות, ספקים שנראו, משך הביקורים, סיבות לביקורים, אבחונים כתוצאה מהביקור וייעוץ שניתן.
תוצאות: מתבגרים/ות בגילאי 11-21 ביצעו 9.1% מכלל הביקורים לעומת ייצוגם באוכלוסייה המהווה 15.4%. תת ייצוג זה במסגרת ביקורים רפואיים נראה בשלושת שלבי ההתבגרות. בתוך קבוצה זו, נוער ממוצא לבן היה מיוצג יותר (78.5%) לעומת חלקם באוכלוסייה (67.6%). גיל ההתבגרות האמצעי סימן נקודת מפנה מדומיננטיות גברית לנשית מבחינת ביקורי משרד. זמני הביקור הממוצעים של כלל הנוער עמדו על כ16 דקות. ישנם נתונים נוספים, אך הנתון העיקרי לגביו מודאגים כותבי המאמר הוא אחוז הביקורים הנמוך של נוער ממוצא היספני/שחור ושל בנים באופן כללי.
שורה תחתונה: בני/ות נוער ובמיוחד בנים מתבגרים נוטים להימנע ממערכת הבריאות, מה שפוגע ביעילותה של הרפואה המונעת ובאופן שימושם במערכת בחייהם הבוגרים