אוכלוסיית המחקר: 186 נשים (גיל ממוצע 19)
רקע: נשים מצליחות פחות מגברים במבחנים מתמטיים ובוחרות פחות במקצועות מתמטיים. נמצא בעבר שתלמידי חטיבת הביניים אשר האמינו שיכולות מתמטיות הן קבועות ,התקדמו פחות מתלמידים שהאמינו שיכולות הן ברות שינוי ותלויות מאמץ (התיאוריה לגבי יחס ליכולת כקבועה או משתנה היא של Carol Dweck). אך גם תלמידות עם ציונים טובים עלולות לא להזדהות עם מתמטיקה ולא לבחור במקצוע ריאלי בעתיד. הזדהות עם תחום מוגדרת כתפיסתו כאטרקטיבי, חשוב, ובעל פוטנציאל חיובי.
הניסוי: המחקר הנוכחי בדק כיצד האמונה לגבי האפשרות לשינוי של יכולת מתמטית משפיעה על ההזדהות של נשים עם מתמטיקה. הנשים שהשתתפו במחקר מילאו שאלון שבדק אמונות לגבי ניתנות לשינוי של יכולת מתמטית, עשו מבחן מתמטי בו הן קיבלו ציון גרוע בלי תלות בהצלחה האמיתית שלהן ובסוף מילאו שאלון הזדהות עם תחומים מתמטיים.
ממצאים: נמצא שאכן, היה קשר מובהק בין האמונה של נשים שיכולת מתמטית היא ניתנת לשינוי, וההזדהות והרצון שלהן לבחור בתחום מתמטי לאחר כישלון. מכאן ניתן ללמוד כי נשים שמאמינות שיכולת מתמטית היא מולדת נמצאות בסיכון גבוה יותר להתרחק מהמקצוע אחרי כישלון, ובכך לשמר את הפער המגדרי בתחום.
שורה תחתונה: נשים שהאמינו שיכולת מתמטית היא מולדת הראו פחות חיבור ועניין במתמטיקה מנשים שהאמינו שניתן לשנות יכולת מתמטית.