Sex Differences in Learned Helplessness: II. The Contingencies of Evaluative Feedback in the Classroom and III. An Experimental Analysis

אוכלוסיית המחקר: 52 תלמידי/ות כיתה ד’ ו27 תלמידי/ות כיתה ה’.

רקע: כאשר כישלון משויך לגורמים קבועים, כמו כישרון, התפיסה היא שלא ניתן להתגבר עליו ויש ירידה בביצוע אחר כך. כאשר כישלון משויך לגורמים משתנים או ניתנים לשינוי, התפיסה היא שניתן להתגבר עליו ויש מאמץ גדול יותר או הצלחה גדולה יותר אחר כך. בנות, יותר מבנים, נוטות להאמין שלא ניתן להתגבר על כישלון. זאת למרות שבבי”ס יסודי בנות מקבלות ציונים והערכות גבוהים יותר מבנים כמעט בכל תחום.

הניסוי: המחקר נערך באמצעות תצפיות בכיתות במהלך שיעורים, לאורך חמישה שבועות, בכל שבוע יומיים מלאים של תצפית. בניסוי, חלק מהילדים/ות קיבלו פידבק שלילי אינטלקטואלי –’התשובה אינה נכונה’, וחלק מהילדים/ות קיבלו פידבק שלילי מעורב – לפעמים ‘התשובה אינה נכונה’ ולפעמים ‘התשובה אינה מסודרת’.

תוצאות: נמצא כי כאשר משווים את הפידבק (משוב) של המורה לגבי יכולת שכלית (התשובה נכונה) לעומת פידבק לגבי יכולות אחרות והתנהגות (המטלה נאה ומסודרת, ענית תשובות במקום הנכון), פידבק חיובי עבור בנים יהיה יותר לגבי יכולת שכלית מאשר עבור בנות, ופידבק שלילי עבור בנים יהיה פחות לגבי יכולת שכלית מאשר עבור בנות. בנוסף, ביקורת שלילית על בנים לוותה יותר בשיוך של הכישלון למאמץ, מאשר אצל בנות. נמצא כי ילדים (גם בנים וגם בנות) שקיבלו ביקורות מעורבות, במטלה חדשה שייכו את הכישלון לחוסר מאמץ, בעוד ילדים שקיבלו ביקורות אינטלקטואליות בלבד שייכו את הכישלון במטלה החדשה לחוסר יכולת. הניסוי מדגים כי העובדה שבנות נוטות לקבל ביקורת שלילית שהיא כמעט תמיד על יכולת שכלית קשורה סיבתית לנטייה שלהן לשייך כישלון לחוסר יכולת.

שורה תחתונה: כאשר בנות מקבלות ביקורת שלילית, היא נוטה להיות הרבה יותר על יכולת שכלית מאשר אצל בנים. הניסוי מראה שילדים שקיבלו ביקורת שלילית רק על יכולת שכלית שייכו כישלון במטלה חדשה לרוב ליכולת, וילדים שקיבלו ביקורות שליליות על יכולת שכלית ועבודה מסודרת שייכו כישלון במטלה חדשה לרוב למאמץ.