אוכלוסית המחקר – סטודנטים וסטודנטיות אמריקאים בקורס מבוא לפיזיקה, המבקשים להתמחות במקצועות STEM (כלומר, בעלי מוטיבציה לתחום והצלחה קודמת בו). הסטודנטים/ות חולקו לשתי קבוצות: קבוצת ניסוי וקבוצת בקרה.
הניסוי – כל משתתף/ת בקבוצת הניסוי ביצע/ה מטלה של 10-15 דקות במהלכה הסטודנט/ית כותב/ת על הערכים החשובים לו/ה. הערכים החשובים נבחרים על ידו/ה מתוך רשימה (למשל, מע’ יחסים עם משפחה או צבירת ידע) וכן כותב/ת מדוע הערכים האלו חשובים לו/ה. לסטודנטים/ות בקבוצת הבקרה לא נעשתה התערבות כלשהי.
המטלה ניתנה בשבוע הראשון ובשבוע הרביעי של הקורס. הסטודנטים/ות וצוות ההוראה לא היו מודעים למטרת המטלה וכן צוות ההוראה לא היה מודע להשתייכות התלמידים – אם לקבוצת הניסוי או לקבוצת הבקרה.
תוצאות – הסטודנטים/ות בקבוצת הניסוי הראו פער קטן יותר בין גברים ונשים באופן משמעותי, בבחינות הקורס וכן בבחינה המודדת למידה של קונספטים בפיזיקה. את צמצום הפער ניתן לייחס בעיקר לעלייה בציוני הנשים. בייחוד בלטה העלייה מציון “C” לציון “B” בקרב הנשים.
הכלי (כלומר שימוש במטלה כפי שתואר בניסוי) נמצא אפקטיבי במיוחד אצל נשים אשר מזדהות עם הסטריאוטיפ לפיו גברים מצליחים יותר מנשים בפיזיקה.
הכלי נמצא מועיל מעבר למאמצים נוספים שננקטו בקורס לצמצום פערים.
עוד נמצא, שהכלי מועיל גם בצמצום פערים של מיעוטים אתניים.
מדוע הכלי אפקטיבי? במאמר המקורי, בו השתמשו בכלי לצמצום פערים של מיעוטים, הציעו שהמטלה מסייעת לאישוש העצמי ובכך מעלה את הערך העצמי ומפחיתה את הלחץ בסביבה מאיימת.
שורה תחתונה: שימוש בכלים לאישוש עצמי מצמצם את השפעת איום הסטריאוטיפ.