אוכלוסיית המחקר: שתי כיתות ה’ בישראל, כיתה אחת עם מורה יהודיה וכיתה שניה עם מורה דרוזית.
הניסוי: תצפיות בשיעורי מתמטיקה וראיונות עם המורות (מחקר איכותני). החוקרים/ות תיעדו את מספר האינטראקציות שיזמו המורות עם תלמידים מכל מין ומספר האינטראקציות שיזמו התלמידים מכל מין. כמו כן נבחן יחסה של המורה לכל תלמיד/ה על פי המגדר. לאחר מכן נערכו ראיונות עם המורות בנוגע לתוכן הסרטונים ולגבי התפיסות המגדריות שלהם.
תוצאות: נמצאו הבדלים ביחס המורות כלפי בנים ובנות, ציפיותיהן ואמונותיהן לגבי הצלחת בנים/ות בתחום המתמטיקה.
בכיתה עם המורה היהודיה, המורה יזמה יותר אינטראקציות עם תלמידים מאשר תלמידות. יתר על כן, היחס שהופנה כלפי תלמידים התרכז בלימודים ופיתוח היכולת המתמטית שלהם, בעוד שהיחס שניתן לבנות היה פחות תובעני קוגניטיבית ומלווה בסטריאוטיפים מגדריים. למרות שציוני התלמידים והתלמידות במבחנים במתמטיקה היו כמעט זהים, המורה טענה להבדלים ביולוגים בין המינים, והאמינה בתפיסות קונבנציונליות של יתרון גנטי לבנים מבחינת יכולת מתמטית, דבר שהשתקף ביחס שלה כלפי התלמידים/ות.
בכיתה הדרוזית המורה יזמה יותר אינטראקציות עם תלמידות מאשר עם תלמידים (יש לציין כי קיימים חוקים האוסרים על מגע בין זכרים ונקבות בדת הדרוזית). היא תמכה ועודדה אותן יותר מאשר את הבנים. הבדלים אלו נובעים בעיקרם מהמחויבות האישית של המורה לעודד בנות ללמוד ולהצליח, בשל עברה האישי בעדה הדרוזית השמרנית יותר. ציוני הבנות במבחני מתמטיקה היו משמעותית טובים יותר מאשר ציוני התלמידים.
שורה תחתונה: נמצא הבדל ביחס המורות לתלמידים/ות בכיתותיהן. המורה היהודיה הפגינה יחס מועדף כלפי התלמידים לעומת התלמידות, והמורה הדרוזית עודדה יותר את התלמידות לעומת התלמידים.