סיכום המאמר: האם גברים ונשים שונים זה מזו או דומים זה לזו, זו שאלה שהתלבטו לגביה במשך למעלה ממאה שנה. מאמר זה סוקר תיאוריות עיקריות שנועדו להסביר הבדלים מגדריים: תיאוריות אבולוציוניות, תיאוריית למידה חברתית קוגניטיבית, תיאוריה חברתית-תרבותית ותיאורית ערך הציפייה ומחקרי מטה אנליזה שנערכו לאורך השנים לגבי הבדלים בין המינים.
הפסיכולוגיה האבולוציונית התמקדה באופן שבו ההבדלים בין המינים הפסיכולוגיים הם פרי הבחירה האבולוציונית, מתוך הנחה שהתנהגויות שונות מתאימות לגברים בהשוואה לנקבות. שני מושגים מרכזיים לטיעון הם: בחירה מינית והשקעת הורים. לטיעונים אלו, ששמים את האישה כמטפלת העיקרית בילדיםות, ייתכנו השלכות לגבי ייצוג של נשים במרחבים ציבוריים. מחקרים שנערכו בנושא הראו תוצאות שתומכות בהבדלים בין המינים יחד עם תוצאות שתומכות בדמיון בין המינים.
תיאוריית למידה חברתית קוגניטיבית מסבירה את ההבדלים המגדריים הפסיכולוגיים כתוצאה של חיזוקים ועונשים על התנהגות של ילדים/ות ומבוגרים/ות כאחד והנטייה לחיקוי מודלים של אותו מין. קיימות עדויות רבות לתהליכים שצוינו על ידי תורת הלמידה החברתית. למשל, מסוגלות עצמית, מרכיב קוגניטיבי המתייחס לאמונה של אדם/אישה בעצמו או ביכולת לבצע משימה מסוימת. מסוגלות עצמית עשויה להיות חשובה בהסבר של השפעות מגדריות מסוימות. לדוגמה, למרות שהביצועים במתמטיקה של בנות שווים לאלו של הבנים, בדרך כלל יש פער מגדרי רחב יותר בתחושת המסוגלות העצמית במתמטיקה (לטובת הבנים). תחושת מסוגלות עצמית חשובה בעיצוב החלטות של א/נשים האם לקחת על עצמם/ן משימה מאתגרת, כמו התמחות במתמטיקה.
תיאוריה חברתית-תרבותית, הטענה המהותית של תיאוריה זו היא שחלוקת העבודה של החברה לפי מגדר מניעה את כל ההבדלים המגדריים הפסיכולוגיים האחרים. הבדלים פסיכולוגיים מגדריים נובעים מהסתגלות או התאמות של א/נשים למגבלות או להזדמנויות הייחודיות למין שלהם בחברה שלהם. התיאוריה מכירה בהבדלים ביולוגיים בין גברים ונשים, כמו הבדלים בגודל וחוזק ויכולתן של נשים להריון והנקה. לטענת התיאוריה, ההבדלים הללו תרמו היסטורית לחלוקת העבודה לפי מין. גודלם ועוצמתם הגדולים של גברים הביאו אותם לפעילות כמו לוחמה, שהעניקו להם מעמד ועושר גדולים יותר, כמו גם כוח על נשים. ברגע שגברים היו בתפקידים אלה של עוצמה רבה יותר, התנהגותם הפכה דומיננטית יותר, והתנהגותן של נשים הפכה להיות כפופה יותר. המשימה של הנשים לתפקיד הטיפול בילדים/ות הובילה אותן לפתח תכונות כמו טיפוח וכישרון למערכות יחסים. תיאוריה זו היא החדשה ביותר מהתיאוריות הנסקרות במאמר זה, ועדויות לאישושה מצטברות.
תיאוריית ערך הציפייה טוענת שישנן שתי קטגוריות של גורמים התורמות להחלטת של איש/ה לבצע משימה מאתגרת, כמו הרשמה למגמת מתמטיקה בתיכון: ציפיות (ציפיות להצלחה במשימה) וערכי משימה (למשל, עניין במשימה, שימושיות המשימה למטרות נוכחיות או עתידיות). גורמים רבים משפיעים על ציפיות וערכים אלו. לדוגמה, הצלחה של נערה במתמטיקה עשויה להיות מושפעת מתפיסתה העצמית בנוגע ליכולתה המתמטית, חוויות הישגי עבר, אמונות והתנהגויות של סביבתה הקרובה (למשל, הורים המאמינים שהנדסה תהיה קריירה טובה עבור בתם), וגם הסביבה הסוציו-תרבותית הרחבה יותר (למשל התפלגות מגדרית במקצוע זה). מודל זה זכה לתמיכה אמפירית רחבה. תיאוריית זו יעילה במיוחד למשל בזיהוי המערך הרחב של גורמים התורמים לייצוג חסר של נשים בקריירות STEM. יתר על כן, היא מזהה נקודות בהן התערבויות עשויות להיות יעילות לקידום שינוי.
השערת קווי הדמיון בין המינים קובעת כי גברים ונשים דומים ברוב המשתנים הפסיכולוגיים אך לא כולם. הסקירה הנוכחית מצאה עדויות רבות לתמיכה בדמיון מגדרי, מסקירה של 46 מטה-אנליזות של מחקרים על הבדלים מגדריים פסיכולוגיים.