אוכלוסיית המחקר: 48,433 גברים ו 56,517 נשים בגילאי 12 -90 מעשר מדינות.

הניסוי: ניתוח נתונים מ-16 סקרי אוכלוסייה רחבים מעשר מדינות, שנערכו בין השנים 1985-1994, על מנת לבחון דומות או שונות של הבדלים מגדריים בהתנהגות שתייה חוצה תרבויות. נבחנו מדדים משווים של שתייה, לעומת הימנעות, תדירות וכמויות שתייה טיפוסיות, שתייה אפיזודה כבדה, שיכרון, שתיית בוקר ובעיות משפחתיות ועסקיות הקשורות לאלכוהול.

תוצאות: נשים וגברים נבדלו מעט בהסתברות לשתות לעומת הימנעות, אולם גברים עלו על נשים באופן עקבי בתדירות וכמויות שתייה אופייניות ובשיעור פרקי שתייה כבדים והשלכות שליליות של שתייה, בעוד שנשים היו עם יותר סיכוי להימנע משתיה כל החיים, באופן משמעותי יותר מגברים. בקבוצות גיל מבוגרות, גברים ונשים כאחד שתו כמויות קטנות יותר של אלכוהול והיו בעלי סיכוי גבוה יותר להפסיק לשתות לחלוטין, אולם תדירות השתייה לא השתנתה באופן עקבי עם הגיל. סינתזה תיאורטית מציעה שתפקידי מגדר עשויים להגביר את ההבדלים הביולוגיים בתגובות לאלכוהול, וכי ההבדלים המגדריים בהתנהגות לגבי שתייה עשויים להשתנות על ידי גורמים מקרוסוציאליים המשנים את הניגודים לתפקיד המגדרי.

שורה תחתונה: גברים בעלי נטייה גבוהה יותר לצריכת אלכוהול מאשר נשים.