אוכלוסיית המחקר: 129 גברים הומוסקסואלים ו52 גברים הטרוסקסואלים, בגילאי 18-58.
הניסוי: שאלוני דיווח עצמי לגבי דימוי גוף והתאמה לתפקידי מגדר מסורתיים בילדות.
תוצאות: המחקר הנוכחי השתמש במדידה של אי-התאמה מגדרית בילדות כדי לבדוק את התנהגויות התפקיד המגדרי בשילוב עם חוסר שביעות רצון מגוף בקרב קבוצת נערים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים עם מגוון אתני. (76% קווקזים, 2% אפרו-אמריקנים, 8% אסייתים ו -16.4% היספנים). בהתאם למחקרי עבר, גברים הומואים דיווחו על יותר חוסר שביעות רצון מהגוף וציינו יותר התנהגויות לא תואמות מגדר בילדות (למשל, לא אהבו אתלטיקה, שיחקו עם בובות). עם זאת, ההבדלים הקבוצתיים לגבי חוסר שביעות רצון מהגוף נעלמו כאשר נעשתה שליטה סטטיסטית על אי התאמה מגדרית בילדים, מה שמצביע על כך שהתנהגות מגדרית לא טיפוסית בקרב ילדים עלולה להציב גברים בסיכון גבוה יותר לחוסר שביעות רצון מהגוף כבוגרים. ניתוח בתוך הקבוצה מצא גם כי בקרב תת-סוג “נשי גבוה” של זכרים הומוסקסואלים היה חוסר שביעות רצון מגופם יותר מאשר תת-סוג של “פחות נשיים”. התוצאות תומכות בטענה כי התנהגויות בתפקיד מגדרי עשויות לתרום לחוסר שביעות רצון בגוף בקרב גברים הומואים.
שורה תחתונה: התנהגות המנוגדת לקונפורמיות המגדרית (נון-קונפורמיות, או בעברית אי-תלמנות) מקושרת לחוסר שביעות רצון ודימוי גוף שלילי, אצל גברים.