אוכלוסיית המחקר: מוריםות לכיתה ז’ בקנדה (3 מורים, 18 מורות)
הניסוי: גליוני ציונים מזויפים של 24 תלמידים בסוף כיתה ז’ הוצגו למורים/ות, הגיליונות היו שונים בציונים, מין, גזע ורקע סוציו-אקונומי. על כל מורה היה לבחון את הפרופילים ולשבץ את התלמידים/ות לכיתות בשלוש רמות שונות.
ממצאים: רק מורה אחת קיטלגה את התלמידים/ות בצורה מדוייקת לפי ההישגים האישיים לשלוש רמות. חמישה מורים/ות קיטלגו את התלמידים/ות רק לשתי רמות לפי הישגים. ארבע מורים/ות לא התחשבו בהישגי התלמידים/ות ושיבצו את כל התלמידים/ות לרמה הבינונית. אצל שליש מהמורים/ות ניכר שהייתה הטיה בשיבוץ, כאשר המגדר היה הפקטור המרכזי לרעת תלמידים זכרים.
נמצא במחקר שבאופן כללי תלמידים זכרים נתפסים יותר כ”לא בוגרים” ו”שובבים” וכתוצאה מכך חלק מהמורים/ות שיבצו אותם ברמה נמוכה יותר מאשר הרמה המתאימה לפי ההישגים שלהם. לעומת זאת הבנות נתפסו כיותר בוגרות ומתאימות לשיטות הלימוד בבית הספר.
החוקרת סברה שהתפיסה הזו עובדת לרעת הן הבנות והן הבנים. במחקר נמצא שבנים בעלי אותם הציונים שובצו ברמות נמוכות יותר בשל דעות קדומות על הבגרות והמזג של בנים. תכונות אלו נתפסו כתכונות שלא ניתן לשלוט בהן והן חולפות עם זמן. לעומת זאת בנות נתפסות כיותר בוגרות ויותר מתאימות לצורת הלמידה בבית הספר (תחת חוקים ומשמעת) – משתמע שבנות יותר כנועות ונוחות ללימוד – תפיסה שלא מתייחסת לאינטליגנציה שלהן. זה עלול לפגוע גם ברמת התמיכה והקשב שמופנה כלפי בנות. כמו כן, בנות שיוצאות מהנורמה (יותר אגרסיביות) עלולות “להיענש”.
שורה תחתונה: הערכת המורה הושפעה מהמגדר ולא נעשתה על פי הציונים האוביקטיבים.