אוכלוסיית המחקר: 72 נשים בניסוי הראשון. 92 גברים ונשים בניסוי השני.

הניסויים: הניסוי הראשון בחן האם נשים שנמצאות בקבוצה בה יש יותר גברים (אישה אחת ושני גברים) יפגינו יכולות פחותות בביצוע מטלה לעומת נשים שנמצאות בקבוצה מגדרית הומוגנית (שלוש נשים). בנוסף, האם הן יחוו את איום אישוש הסטריאוטיפ. הניסוי כלל חלוקה לארבע קבוצות: נשים בקבוצת נשים שביצעו מטלה מתמטית, נשים בקבוצת נשים שביצעו מטלה מילולית, נשים בקבוצת גברים שביצעו מטלה מתמטית ונשים בקבוצת גברים שביצעו מטלה מילולית. למשתתפות נאמר שמטרת הניסוי היא ליצור תכנית הכשרה משופרת לשיפור רמת ההצלחה במבחנים ובנוסף, נאמר שתוצאות המבחן שלהם/ן ידווחו בע”פ לשאר חברי/ות הקבוצה.

הניסוי השני היה דומה לניסוי הראשון, רק שהפעם הנבדקים/ות היו נשים וגברים, המטלה היתה מתמטית בלבד, ותנאי הקבוצה הורחבו גם לקבוצה בה יש רוב נשי (שתי נשים וגבר אחד). תוצאות הביצוע במטלות בשני הניסויים, הושוו לתוצאות מבחני SAT של המשתתפים/ות, על מנת לבחון ולהשוות את היכולות האישיות שלא במסגרת הניסוי.

תוצאות: ניסוי הראשון, נשים שהיו בקבוצה עם רוב גברי, הפגינו ביצועים נמוכים יותר במטלה המתמטית מאשר נשים בקבוצה הומוגנית. בביצוע המטלה המילולית לא נמצא הבדל בין הקבוצות. בניסוי השני, נמצא שכאשר נשים, אך לא גברים, מהוות מיעוט מגדרי בקבוצה זה, משפיע לרעה על יכולות הביצוע במבחן. בנוסף ניכר כי איום אישוש הסטריאוטיפ יכול להתעורר גם ללא תזכורת מפורשת של הסטריאוטיפ המאיים, אלא פשוט על ידי שינוי ההרכב המגדרי בקבוצה.

שורה תחתונה: איום אישוש הסטריאוטיפ בא לידי ביטוי בהפגנת יכולות פחותות במהלך ביצוע מבחן מתמטי, כאשר נשים היו בקבוצה עם גברים.