על החלפת שם משפחה

תלם

א. החל מאמש, שמי בישראל ובעולם כולו הוא יונתן לזר תלם. גם רביד, רעייתי הטרייה, הוסיפה 'תלם' לשמה, וזה יהיה שם משפחתנו הצעירה.

ב. אמנם לא המצאנו את הרעיון הזה, ובכל זאת הוא לא מאוד נפוץ, ולכן חשבתי להסביר את ההגיון והמחשבה שעומדים מאחוריו, למתעניינות או למי שנמצאים לפני נישואין ומתלבטים איזה שם לאמץ.

ג. כידוע, המסורת בעולם המערבי מורישה את שם המשפחה אנכית, על הציר הפטריארכלי, כאשר הכלה מוותרת על שמו של אביה ומאמצת את שם החתן, וכך עובר דור ועוד אחד וכולם מנציחים איזה אב קדמון שהצליח להוליד מספיק ילדים זכרים בריאים שישאו את שמו מראשית הימים ועד קץ הזמנים. גם בשאר עמי העולם, שמו השני של אדם על פי רוב מציין מיהו אביו, ואינני יודע אם לנשים בכלל מקובל לתת שם נוסף. רק חישבו כמה משמות המשפחה שאתם מכירים מתורגמים מילולית ל"בן משה" או "בן יעקב" או "בן אהרון".

ד. א.נשים שכמותנו, בעלי רגישות לסוגיות מגדריות, באופן טבעי לא מזדהים עם ערכי המסורת הזאת. הפמיניסטיות של הדור הקודם פתרו את הבעיה במעין טלאי של שמירת שם נעוריהן והוספת שמו של הבעל (עוד מילה טעונה), שלעיתים אימץ את שמן בחזרה ולעיתים לא, והילדים לפעמים ירשו רק את שם האב ולפעמים את שמות שני ההורים, על פי רוב שם האב ראשון ושם האם שני.

ה. אני זוכר את הפעם הראשונה שנתקלתי בילד כזה, עם שם משפחה כפול, בכיתה א', ומהחריג למדתי על הנורמה, ואני זוכר שתמהתי – למה בעצם זאת האישה שתמיד מוותרת על שמה. לא קיבלתי תשובה מספקת, וזה היה עוד 'ככה זה' שלימד אותי משהו על החיים, ועל מקומם של גברים ונשים בעולם.

ו. גם לשיטה של שמירת שני השמות יש בעיות משלה. אחת הולכת ונהיית ברורה בימינו, כאשר ילדים עם שני שמות משפחה מגיעים לגיל נישואין בעצמם, ועולה השאלה עד לאן אפשר לגרור את זה, כמה תווים אפשר לשמור בשרתי משרד הפנים וכמה דורות יחלפו עד שיסתובב בינינו ילד ושמו אוזו קרוזו קונקורוזו למונטלה מילימילי גרם.

ז. כשהייתי ילד חשבתי על הפיתרון הבא למערכת שמות משפחה חלופית: כל שם יהיה מורכב משתי הברות, אחת תגיע מהאב והשנייה מהאם. כאשר הילדים יתבגרו ויינשאו בעצמם, הגבר ייקח את ההברה מאביו, האישה תיקח את ההברה מהאם, ומשתי ההברות יוולד שם משפחה משותף. באופן הזה לכל משפחה יהיה שם ייחודי שמשקף את היחידה המשפחתית, וגם זכר למשפחה הקודמת ממנה הגענו; השמות יוצרים משהו חדש על בסיס הישן ובאותו הזמן משמרים משהו נצחי.

ח. אבל גם השיטה הזאת סובלת מאותן הבעיות הערכיות החבויות שראינו בשתי השיטות הקודמות: איזה הברה מתחברת בהתחלה, ואיזה בסוף? מה עושים אם המשפחה מבוססת על זוג נשים או על זוג גברים? ומה ההגיון בעצם בשימור שני הקווים המסויימים של השושלות הפטריארכלית והמטריארכלית דווקא? מה עם כל שאר הגברים והנשים שהיה להם חלק שווה בהיסטוריה שהובילה אליי?

ט. לשם לזר, למיטב ידיעתי, אין משמעות מיוחדת. זה שם שמקורו בעולם הנוצרי ונפוץ בקרב יהודים ממוצא הונגרי. הוא מזכיר לי את סבי מיכאי עליו השלום ולילדי הוא ודאי יזכיר את אבי ואת אימי. אבל כפי שאני לזר, אני גם אהרון, גבאי ונוסבאום, וגם אם כל השמות הללו נשכחו בדרך, לאנשים שמאחוריהם הייתה חשיבות עצומה ושווה בעיצוב מי שאני היום.

י. קרוב ל-29 שנים הייתי יונתן לזר. השם הזה מופיע על גבי אלפי עמודים של חומרי לימוד שכתבתי לאורך השנים, יש לא מעט אנשים שבשבילם אני קודם לזר ורק אחר כך יונתן, שם משפחתי הוא חלק ממני ומהזהות שלי כמו שמי הפרטי. אני לא חושב שאפסיק להיות יונתן לזר לעולם, ובאותה המידה מובן מדוע גם רעייתי לא תפרד משם המשפחה שלה. הרעיון הזה של ויתור על שם משפחה, מקורו בעידן שבו הנישואין היו כה מוקדמים שממילא שמך הקודם לא הספיק ללכת לפנייך, ובלאו הכי אישה לא הייתה אמורה לעשות שימוש כלשהו בהון סימבולי שנגזר משם משפחתה, כך שלא היה הפסד גדול בויתור עליו.

יא. אז ראינו המון שיקולים וערכים סותרים, ובסופו של דבר צריך לקבל החלטה – מה הערכים החשובים יותר, אשר אנחנו רוצים ששם משפחתנו ישקף. מה שלא נבחר, תמיד נוותר על משהו, ברמה הסמלית או המעשית.

יב. למען האמת, הייתי חי בשלום עם הוספת שם משפחתה של רביד לשמי, ואימוצו כשם משפחתנו היחידי. נבו זה שם יפה, העונה על כל הקריטריונים שיוסברו בהמשך.

יג. אבל רביד העדיפה את הפתרון שתיארתי בתחילת דבריי: שם משפחה אחד, משותף, לכבוד היחידה המשפחתית הטרייה שלנו, אותו יישאו הילדים שעוד לא נולדו, ובנוסף כל אחד מאיתנו ישמור את שמו הקודם, זכר לחיים הקודמים שלנו, למשפחות שגידלו אותנו ולנסיון החיים שצברנו עד נישואינו.

יד. יתרון נוסף של הפיתרון הזה הוא שיש לנו הזדמנות פז לבחור לעצמנו שם. וגם בכך הושקעה לא מעט מחשבה.

טו. שיקול אחד היה התכונות הלשוניות של השם: שם עברי, מצלול נעים, בלי אותיות שורקות, קל להגייה בעברית ובאנגלית, ושיהיה בן שתי הברות – האורך המיטבי של שם.

טז. השיקול השני היה המשמעות. רביד מגיעה ממשפחה של חקלאים ומאוד רצתה שם שמגיע מעולם הטבע והצומח. אני רציתי שם שמשקף את הערכים שלי ואת הגישה שלי לחיים – עקרונות של חירות, בחירה וטיפוח הגורל שלי.

יז. תלם הוא חריץ שחקלאים חורשים באדמה על מנת לזרוע בו זרעים. רוב האנשים מזהים אותו מהביטוי "הולך בתלם", שפירושו: אדם נורמטיבי, הולך בדרך מקובלת, פועל כמו כולם. אני פחות מתחבר לדימוי הזה, ומעדיף לחשוב על עצמי בתור החקלאי שחורץ את התלם, זורע בו ובעמל רב מניב ממנו פירות. וזה מה שאני מאחל לי ולאישתי האהובה באשר לחיינו המשותפים.

 

פוסט זה נכתב על ידי יונתן לזר תלם, מתנדב במכנה משותף.